1
וקושר לשון של זהורית וכו' עד כנגד בית שחיטתו. שם במשנה (דף מ"א) ומפרש הגמ' דה"ק ולנשחט יקשרנו כנגד בית שחיטתו שלא יתערב זה בזה ולא באחרים. ופירש"י דקושר לנשחט לשון כנגד צוארו. ויש לתמוה על רבינו שסתם במקום שהיה לו לפרש.
2
ומ"ש שהלשון משקל שתי סלעים. שם פלוגתא דאמוראי ומשמע התם כמאן דאמר הכי.
3
ומ״ש ושוחט את פר החטאת אשר לו ואת השעיר שעלה עליו הגורל וכו' עד אלא כמצליף. במשנה פ' הוציאו לו (יומא דף נ״ג:):