1
כשמנתח איברי העולה וכו'. בפ״ב דיומא (דף כ״ה) תנן הפייס השני מי שוחט וכו' מי מעלה איברים לכבש ובפ״ד דתמיד (דף ל״א:) תנן גבי איברי התמיד הלכו ונתנום מחצי הכבש ולמטה במערבו ומלחום ובפ' הקומץ רבה (מנחות דף כ״א:) תניא שאחד מג' מקומות שהמלח נתון היה על גבי הכבש ששם מולחים האיברים.
2
ומ"ש ואחר כך מעלים כל האיברים לראש המזבח. בפ"ב דיומא (דף כ"ו) תנן הפייס הרביעי מי מעלה איברים מן הכבש למזבח ובפ"ה דתמיד תנן אמר להם בואו והפיסו מי מעלה אברים מן הכבש למזבח.
4
ומ״ש וזורק כל האיברים על האש וכו'. כן משמע בסוף מסכת תמיד ובפרק טבול יום (זבחים דף ק״ד) אמרו מה דם בזריקה אף בשר בזריקה.
5
ומ"ש ואחר שזרקן חוזר ועורך אותם על האש וכו'. בסיפרא פ"ד.