עולות הנכרים אין מביאין עמהם נסכים וכו'. בפרק אלו מנחות (מנחות דף ע״ג:) כמאן אזלא הא דתנן אמר ר״ש שבעה דברים התקינו ב״ד וזה אחד מהם נכרי ששלח עולתו ממדינת הים אם שלח עמה נסכיה קרבים משלו ואם לאו קרבים משל ציבור לימא ר״י הגלילי היא ולא ר״ע אפילו תימא ר״ע עולה וכל חבירתה מאן תנא להא דתנו רבנן אזרח אזרח מביא נסכים ואין הנכרי מביא נסכים יכול לא תהא עולתו טעונה נסכים ת״ל ככה מני לא ר״י הגלילי ולא ר״ע אי ר״י הגלילי הא אמר אפילו יין נמי אי ר״ע הא אמר עולה אין מידי אחרינא לא אי בעית אימא ר״י הגלילי סמי מההיא יין ואי בעית אימא ר״ע עולה וכל חבירתה ופירש״י אפילו תימא ר״ע דהא דאמר ר״ע דאין נודרין אלא עולה עולה וכל חבירתה דהיינו נסכים אבל נסכים לחודייהו לא וכבר קדם שרבינו פסק כר״ע ולא הבנתי דעת רבינו דאי ס״ל דהנך מתנייתא כר״ע ועולה וכל חבירתה קאמר ה״ל למיפסק דמביאין נסכים משלהם עם עולותיהם ואם לא שלחו עמהם נסכים יקרבו משל ציבור ואי ס״ל דהא דשנינן דר״ע עולה וכל חבירתה קאמר שינויא דחיקא הוא אבל קושטא דמילתא היא דר״ע עולה דוקא קאמר א״כ אפי' משל ציבור נמי לא ליתו. ושמא יש לומר דרבינו ספוקי מספקא ליה ומש״ה לפוטרן בלא נסכים א״א דדילמא ר״ע עולה וכל חבירתה קאמר ולומר שיביאום משלהם א״א דדילמא ר״ע עולה דוקא קאמר ומש״ה פסק שלא יביאו משלהם אלא משל ציבור. והר״י קורקוס כתב שרבינו סמך על המשנה וברייתא שבריש תמורה (דף ב':) והסוגיא שעליה כי שם אמרו בברייתא קדשי נכרים לא נהנים וכו' ואין מביאין עליהם נסכים ובמשנה (דף ק״ג) אמרו ואין מביאין עליהם נסכים ואמרו מנה״מ דת״ר אזרח אזרח טעון נסכים וכו' ולפי אותה סוגיא על כרחין צריכין אנו לפרש דלגמרי ממעט שאין הנכרי מביא נסכים שהרי במשנה אמרו דאין מביאין עליהם דהיינו עם העולות ויליף לה מברייתא מוכח דאזרח לגמרי ממעט ויכול לא תהא עולתו טעונה אפי' משל צבור קאמר וכן פי' רש״י שם לפי אותה גירסא דגריס במשנה עליהם והיא גירסת רבינו והאריך לתת טעם למה סמך רבינו על אותה משנה ואותה סוגיא ולא על משנת שקלים וסוגיית מנחות.
ומ״ש ואינן טעונות סמיכה שאין סמיכה אלא בישראל באנשים ולא בנשים. משנה בס״פ שתי מדות (מנחות דף צ״ג) ויליף לה בגמרא מדכתיב גבי סמיכה בני ישראל: