1
הפריש חטאתו ואבדה וכו'. מימרא דר' זירא פ' התודה (מנחות דף פ':) ואע״ג דאביי פליג עליה פסק רבינו כר' זירא וצריך טעם למה מאחר דאביי בתרא הוא, ואפשר שטעמו משום דאמאי דאמר התם רבא הפריש תודתו ואבדה וחזר והפריש אחרת תחתיה וכו' א״ר זירא וכן לענין חטאות הפריש חטאתו ואבדה והפריש אחרת תחתיה וכו' וכיון דר״ז בשיטת רבא אמרה פסק כמותו ולא חש לדאביי: