1
פסח ששחטו (שלא) לשמו בארבעה עשר קודם חצות פסול וכו'. נתבאר בסמוך ואיני יודע למה שנאו. וצ"ל דהאי שלא טעות סופר הוא ומוכיחים הדברים כן מדמסיים בה פסול לפי שאינו זמנו והיינו טעמא לא שייר אלא בלשמו והוא מדאמר ר"י פוסל היה בן בתירא בפסח ששחטו [בארבעה עשר] שחרית בין לשמו בין שלא לשמו לשמו דבעי בין הערביים ובפ' תמיד נשחט שם תנן שחטו (לפסח) קודם חצות פסול שנאמר בו בין הערבים:
2
עברה שנתו ושחטו בזמנו וכו' הרי אלו כשרים וכו'. בפירקא קמא דזבחים (דף י״א:) ובפסחים פרק תמיד נשחט (פסחים דף ס״ב:) פלוגתא דרבי אליעזר ורבי יהושע ופסק כרבי יהושע: