לא יוציא אדם זבלים וכו'. נלמד ממה שיבא.
ומ"ש ולא יעשה אשפה בתוך שדהו וכו'. משנה רפ"ג דשביעית (משנה א') ופסק כר' יוסי לגבי ר"מ ורבי יהודה,
ומתוק פירש בירוש' פקוע והוא מלשון פקועות שדה וכו' והוא הנקרא בערבי חנט"ל והוא מר וקראוהו מתוק ע"ד סגי נהור.
ומשיקשר פירש בירוש' משיעשה קשרים קשרים:
ולא יעשה אשפה פחותה מק"נ סאה של זבל וכו'. משנה שם (מ"ב) עד כמה מזבלין עד ג' ג' אשפתות לבית סאה של עשר עשר משפלות של לתך לתך וידוע שהכור שלשים סאין ולתך חצי כור.
ומ"ש ואם רצה להוסיף יוסיף. שם במשנה מוסיפין על המשפלות ואין מוסיפין על האשפתות ר"ש אומר אף על האשפתות וכתב רבינו אם ירצה להוסיף מוסיף כלומר אם ירצה להוסיף בכל אשפה יותר מק"נ סאה מוסיף והיינו דתנן מוסיפין על המשפלות.
ומ"ש היה לו דבר מועט וכו'. שם במשנה ג' ופסק כת"ק.
ומ"ש ולא יעשה בכל בית סאה יתר מג' אשפתות היינו כת"ק דאמר אין מוסיפין על האשפתות: