Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 10:9

נמצאו כל הטריפות וכו'. הנה רבינו כתב בפ"ה שמיני הטרפיות הם שמנה והם סוגים כוללים ותחת כל סוג כתב המינים הראויים תחתיו:

תחת סוג נקובה פרט כ"ו טרפיות:

א ניקב קרום של מוח:

ב נתמסמס המוח עצמו:

ג ניקב תרבץ הושט:

ד נהפך הושט במראיו:

ה ניקב הלב לבית חללו:

ו ניקב קנה הלב:

ז ניקבה המרה:

ח ניקבו קני הכבד:

ט ניקבה הקיבה:

י ניקב הכרס:

יא ניקב המסס:

יב ניקב בית הכוסות:

יג ניקבו בני מעים:

יד יצאו מעיה לחוץ ונהפכו:

טו ניקב הטחול בעביו:

טז ניקב הקנה למטה במקום שאינו ראוי לשחיטה:

יז ניקבה הריאה:

יח ניקב סמפון מסמפוני הריאה:

יט נאטם מקום מהריאה:

כ נימוק סמפון מסמפוני הריאה:

כא נמצא ליחה סרוחה בריאה:

כב נמצאו בה מים סרוחים:

כג נמצאו בה מים עכורים אע"פ שלא הסריחו:

כד נתמסמסה הריאה:

כה נשתנו מראיה:

כו נסרכה אונה לאונה שלא כסדרן. ומנה נתמסמס המוח עצמו תחת סוג נקובה משום דס"ל ז"ל שטעם טרפותו מפני שסוף קרום של מוח לינקב. ונמרך מוח חוט השדרה ונתמסמס מנאם תחת סוג פסוקה מפני שטעם טרפותה הוא מפני שסוף החוט ליפסק שהוא הטרפות הפוסל בחוט השדרה:

ותחת סוג חסרה פרט כ"ג טרפיות:

א חסרה המרה:

ב חסרה הקיבה:

ג חסר הכרס:

ד חסר המסס:

ה חסר בית הכוסות:

ו חסר אחד (מהמסס) [מהמעים]:

ז חסרה הריאה ממנין האונות:

ח נתחלפו האונות:

ט נמצאת הריאה בלא חיתוך אזנים:

י חסר מקצת הריאה:

יא יבש מקצת גופה:

יב צמקה הריאה מפחד אדם:

יג חסר הרגל או ניטל:

יד חסרה הגולגולת כסלע:

טו נמצאו שתי מרות:

טז נמצאו שתי קיבות:

יז נמצאו שני כרסים:

יח נמצאו שני מססים:

יט נמצאו שני בתי כוסות:

כ נמצאו שני מעים:

כא הותירו האונות מגבה:

כב נמצאה הריאה נפוחה ועומדת:

כג היתה יתירה רגל:

ותחת סוג פסוקה פרט שתי טרפיות:

א נפסק חוט השדרה:

ב נמרך מוח חוט השדרה ונתמסמס:

ותחת סוג נטולה פרט ח' טרפיות:

א ניטל צומת הגידים:

ב ניטל הכבד:

ג ניטל לחי העליון:

ד כוליא שהקטינה ביותר:

ה כוליא שלקתה:

ו כוליא שנמצאת בה ליחה:

ז כוליא שנמצאו בה מים עכורים אע"פ שאינם סרוחים:

ח כוליא שנמצאו בה מים סרוחים. ומנה נחתכו צומת הגידים תחת סוג נטולה לפי שנשנה במשנה בלשון ניטל והטעם ששנאו בלשון ניטל משום דקתני מתני' בהמה שנחתכו רגליה מן הארכובה ולמטה כשרה מן הארכובה ולמעלה פסולה וכן שניטל צומת הגידים ומפרש רבינו דמן הארכובה ולמטה היינו מארכובה עליונה ולמטה כשרה וכן אפילו מארכובה ולמטה אפשר להיות פסולה אם ניטל צומת הגידים כלומר אם נחתך הרגל במקום צומת הגידים, ונתבאר בגמרא דה"ה לנחתכו צומת הגידים לבדם והרגל קיימת טריפה מ"מ מאחר שבמשנה תני לה בלשון ניטל תני לה איהו נמי בלשון ניטל:

ותחת סוג שבורה פרט שש טרפיות:

א נשתברו רוב צלעותיה:

ב נעקרו רוב צלעותיה:

ג נעקרה צלע אחת בחוליתה:

ד נעקרה חוליא אחת:

ה נשמט הירך מעיקרו:

ו נחבס רוב הגולגולת ונתרוצץ:

ותחת סוג קרועה פרט שתי טרפיות:

א נקרע רוב הבשר החופה את הכרס:

ב נגלד העור שעליה:

ותחת סוג נפולה פרט שתי טרפיות:

א נתרסקו האברים מנפילה:

ב נדלדלו הסימנין. והטעם שמנה סימנים שנדלדלו תחת סוג זה מפני שהם עשויים לידלדל על ידי נפילה:

ותחת סוג דרוסה אין דבר ולכן אינה נמנית אלא אחת והיא הדרוסה ואין טעם איסורה מפני שסופה לינקב דא"כ בכלל נקובה היא דמה"ט לא תני במתני' דאלו טרפות דמיא לדיותא ולבישרא אלא טעמא דדרוסה מפני שהארס שורף וסופה למות וכ"כ התוספות בפ' אלו טריפות. ויש להקשות על מנין שבעים טרפיות אלו שמנה רבינו כמה קושיות ובמה שאכתוב יתיישבו כלם בלי תוספת ומגרעת. והוא שיש לך לדעת ששיטת רבינו במנין טרפיות אלו שכל מה שנמנה בגמרא בפני עצמו למנותו בפני עצמו אע"פ שאחד בכלל חבירו כגון נימוק סמפון מסמפוני הריאה שהוא בכלל ניקב סמפון מסמפוני הריאה וכגון נמצאת הריאה בלא חיתוך אזנים שהיא בכלל חסרה הריאה ממנין האונות ולפיכך כתב ניקבו קני הכבד ונכלל בזה גם ניקב קנה גדול של כבד מפני שבגמרא לא הוזכר כי אם ניקב קנה הכבד אבל ניקב הקנה למטה במקום שאינו ראוי לשחיטה דהיינו ניקב קנה הריאה וניקב סמפון מסמפוני הריאה מנאם בשתים מפני שבגמרא הוזכרו בשתים. ומנה נסרכה אונה לאונה שלא כסדרן ולא מנה נסרכה האומה לדופן משום דלטעמיה אזיל דלא מיטרפא באומה הסרוכה לדופן אא"כ יש נקב בפועל וא"כ היינו ניקבה הריאה וכבר מנאו ולמה לו לחזור ולשנותו ואע"פ שהזכירוהו בגמרא לא לפסלו הזכירוהו דבכלל הריאה שניקבה הוא אלא להכשירו כשיש מכה בדופן אע"פ שיש בריאה נקב בפועל. ומה שמנה נסרכה אונא לאונא שלא כסדרן אע"פ דמטעם נקב מיפסלא משום דלטעמיה אזיל דס"ל דיש סירכא בלא נקב כמו שכתב בפי"א וכיון שכן לא מיפסלא מטעם שניקבה כבר אלא מטעם שעתידה להתפרק ולינקב לפיכך מנאה:

ואע"פ שדעת רבינו שכל אבר שאם ניקב טריפה הוא הדין אם ניטל או חסר או נמצא יתר מכל מקום לא מנה בחסרים ונטולים ויתרים אלא אברים שאפשר לינטל או ליחסר ותחיה הבהמה קצת זמן אבל אברים שאם ינטלו א"א לה להתקיים אפילו שעה אחת לא מנאם לפי שזו לא תקרא טריפה אלא נבילה וכן אבר שא"א לה להבראות חסרה ממנו כגון מוח ולב וושט וקנה לא מנאם מפני שהם דברים שנמנע מציאותם:

ואע"פ שדעת רבינו שכל אבר שאילו חסר מתחלת ברייתו טריפה ה"ה ניטל מאחר שלא הוזכרו בגמ' בפירוש החסרים לא חזר למנותם בנטולים דבמכ"ש אתו:

וגבי רגל כתב חסר או נחתך מה שלא כתב כן באחד מהחסרים שלא כתב בו כי אם חסר בלבד מפני שברגל דין החתך נשנה בפ' בהמה המקשה (חולין דף ע״ו) בהמה שנחתכו רגליה וכו' (מן הארכובה ולמעלה) פסולה ודין החסר אתמר לפרושי מתני' דבכורות וכיון שהוזכרו שני הפיסולים בגמרא ראה רבינו להזכירם ולא ראה למנותם בשנים כיון דנחתך אתי במכ״ש דחסר:

ומנה קצת חסרים ויתרים אע"פ שלא נמנו בגמ' בפירוש מפני שהחסרים נלמדו מדברי הגמרא במכל שכן דניקבו ועל היתרים אמרו דרך כלל כל יתר כנטול דמי וה"ל כאילו הוזכרו בפירוש בפרטיות:

ואכתי איכא למידק דשמנה מיני טריפות מימרא דעולא היא בר"פ א"ט (דף מ"ג) והא אמרינן בגמרא דעולא מפיק לקתה הכוליא שאינו בכלל שום אחד משמנה מינים הללו ולדידיה כשרה היא ובגמרא אסיקנא דלקתה הכוליא טריפה אם הגיע לקות למקום חריץ וכ"פ רבינו בפ"ח וא"כ היאך כתב דשמנה טרפיות הא ט' הוו. וי"ל דלקתה הכוליא או הקטינה בכלל חסרה או נטולה הם ואע"ג דעולא מפיק לקתה הכוליא מכלל ח' מיני טרפיות כיון דקי"ל דטריפה היא ויכולים אנו להכניס טרפות זה וטרפות דהקטינה הכוליא בחשבון זה בח' מיני טרפיות נקטינן כעולא לענין שח' מיני טרפיות הן ומכניסין בכללם שתי טרפיות אלו:

ודע שאין מנין ע' טרפיות אלו מוסכם לדעת כל הפוסקים דבניקבו קני הכבד חלוקים עליו הראב"ד והרשב"א ולדעתם כך ראוי לכתוב ניקב קנה הכבד. ובנמצא ליחה סרוחה בריאה וכן בנמצאו בה מים סרוחים וכן בנמצאו בה מים עכורים אע"פ שלא הסריחו, בשלש אלה חלוקים עליו הרשב"א והרא"ש והר"ן וס"ל שכולם כשרים. ובניטל לחי העליון חלוקים עליו הטור והרשב"א אלא שכתב שיש לחוש לדבריו. ובחסרה הגולגולת חלוקים עליו ר"ת וה"ר יונה והרא"ש. ובחסר מקצת הריאה חלוק עליו בעל העיטור וגם הפוסקים האחרים לא הזכירוהו:

והנה רבינו לא מנה בשבעים טרפיות אלו כי אם טרפיות של בהמה וחיה בלבד. וה' טרפיות הם בעוף:

א ניקב גג הזפק:

ב ניקב הקרקבן וכיסיו:

ג עוף של מים שניקב עצם גולגלתו:

ד נפלה לאור ונחמרו בני מעיה:

ה ניטל הזפק. ואע"פ שרבינו כתב שהעוף יתר על הבהמה שתי טרפיות עוף של מים שניקב עצם גולגלתו. ונפלה לאור ונחמרו בני מעים. ולא מנה אותם ג' טרפיות שיתר העוף משום דס"ל דכיון דאברי המזון בעוף זפק וקרקבן הם במקום המסס ובית הכוסות בבהמה לא מיקרו יתרים. ודע שלא נמנו כאן אלא הטריפות אבל שש נבילות מחיים כתבם רבינו בפרק ג':