1
מקום השחיטה מן החי. נקט לישנא דמן החי לכלול בהמה וחיה בעוף וי"א דנקט הכי לאפוקי שש נבילות מחיים שהיא חשובה מתה.
2
ומ"ש וכל הצואר כשר לשחיטה. משנה בפ"ק דחולין (דף י"ט).
3
ומ״ש כיצד בושט מתחלת המקום שכשחותכין אותו מתכווץ עד המקום שישעיר, בר״פ אלו טריפות (חולין דף מ״ג:) וכתבו הרי״ף והרא״ש פירש ישעיר דקאי פרצי פרצי דדמיא לכריסא ולפי זה ישעיר הוא מלשון איש שעיר: