(ט-י) וצריך השוחט וכו' ואם שחט מן הצדדין שחיטתו כשרה. משנה פרק הכל שוחטין (חולין דף י״ט:) השוחט מן הצדדין שחיטתו כשרה וס״ל לרבינו כמו שפירשו התוס' והר״ן דדיעבד אין לכתחלה לא ואפילו החזיר הסימנין גזירה אטו לא החזיר ואע״ג דתנן השוחט מן הצואר שחיטתו כשרה התם ע״כ אית לן למימר דאגב דקתני המולק דיעבד קתני נמי השוחט:
וכמה הוא שיעור השחיטה וכו'. משנה ריש השוחט (חולין דף כ״ז) השוחט אחד בעוף ושנים בבהמה שחיטתו כשרה ורובו של אחד כמוהו וכו' חצי אחד בעוף ואחד וחצי בבהמה שחיטתו פסולה ובגמרא השוחט דיעבד אין לכתחלה לא שנים בבהמה לכתחלה לא עד כמה לשחוט וליזיל איבעית אימא אאחד בעוף ואי בעית אימא ארובו של אחד כמוהו ורבינו פסק כחומרי דתרי לישני כמש״ל וכן דעת הרשב״א והרא״ש.
ומ"ש רבינו רובו של זה ורובו של זה וכו'. מסקנא דגמרא התם (דף כ"ט) דכ"ע מחצה על מחצה אינו כרוב ותניא בת"כ להבדיל בין הטמא ובין הטהור אין צ"ל בין חמור לפרה והלא כבר מפורשים הם אלא בין נשחט רובו של סימן לנשחט חציו וכמה בין חציו לרובו כמלא חוט השערה: