איש או אשה וכו'. והתודו את חטאתם אשר עשו זה וידוי דברים: מצאתי כתוב דאיתא בספרא פ' אחרי מות: כיצד מתודין וכו'. יומא פ' אמר להם הממונה (יומא ל״ו:) ת״ר כיצד מתודה עויתי פשעתי חטאתי וכו' וכן במשה הוא אומר נושא עון ופשע וחטאה דברי ר״מ וחכ״א עונות אלו הזדונות פשעים אלו המרדים חטאים אלו השגגות ומאחר שהתודה על הזדונות ועל המרדים חוזר ומתודה על השגגות אלא כך היה מתודה חטאתי עויתי פשעתי וכן בדוד הוא אומר חטאנו עם אבותינו העוינו הרשענו וכן בשלמה הוא אומר חטאנו והרשענו ומרדנו וכן בדניאל הוא אומר חטאנו והעוינו והרשענו ומרדנו אלא מהו שאמר משה נושא עון ופשע וחטאה אמר משה לפני הקב״ה רבש״ע בשעה שישראל חוטאים לפניך ועושים תשובה עשה להם זדונות כשגגות אמר רבה בר שמואל אמר רב הלכה כדברי חכמים:
וכן בעלי חטאות וכו'. זה פשוט שהרי מביא ראיה מהכתוב ובהדיא אמרו בפ"ק דשבועות (דף י"ג.) שחטאת ואשם אין אין מכפרים אלא על השבים:
וכן כל מחוייבי מיתות וכו'. משנה בסנהדרין פרק נגמר הדין (סנהדרין דף מ״ג) כל המומתין מתודין שכל המתודה יש לו חלק לעוה״ב שכן מצינו בעכן שהתודה שא״ל יהושע יעכרך ה' היום הזה היום הזה אתה עכור ואי אתה עכור לעתיד לבא:
וכן החובל כו'. משנה בב״ק סוף החובל (בבא קמא דף צ״ב.). אע״פ שנותן לו אינו נמחל לו עד שיבקש ממנו מחילה. ומ״מ מאי דמפיק לה רבינו מכל חטאות האדם צ״ע היכא מייתי לה [בילקוט פ' נשא איתא הכי בשם ספרי זוטא]: