כבר ביארנו שהאוכלים והמשקים וכו'. בפרק ה' מטומאת מת.
ומה שכתב אבל המשקים אחד משקה שנגע באב הטומאה או שנגע בראשון וכו'. במשנה פרק ב' דטבול יום ושאר כל הטמאים בין קלים בין חמורים משקים היוצאים מהם כמשקים שהוא נוגע בהם אלו ואלו תחלה ובפירקא קמא דפסחים (דף י"ד ע"ב) אמרו אי מדרבנן מאי איריא נטמאו באב הטומאה אפילו בראשון ושני נמי תחלה הוו דתנן כל הפוסל את התרומה מטמא את המשקים להיות תחלה ובתוספתא פרק א' דטבול יום אחד משקה שנטמא באב הטומאה ואחד משקה שנטמא בולד הטומאה ה"ז תחלה לעולם ומטמא את חבירו וחבירו את חבירו אפילו הם מאה.
ומה שכתב וכולם מטמאים את הכלים. בפרק ח' דפרה כל ולד הטומאות אינו מטמא כלים אלא משקה נטמא משקה טימאן ופירושה מבואר דולד הטומאה היינו ראשון ושני ואינם מטמאים לפי שאין כלי מקבל טומאה אלא מאב הטומאה אבל המשקה אף על פי שלא נטמא אלא מולד הטומאה מטמא כלים:
וכן כלי שנטמאו אחוריו במשקין וכו'. בפרק שמיני דטהרות אחורי כלים שנטמאו במשקים רבי אליעזר אומר מטמאין את המשקים ואין פוסלין את האוכלין רבי יהושע אומר מטמאים את המשקים ופוסלים את האוכלים ובפירקא קמא דנדה (דף ז':) איפסיקא הלכתא כרבי אליעזר ומפרש התם דה"ק רבי אליעזר מטמאין את המשקים אפילו דחולין ואין פוסלים את האוכלין אפילו דתרומה:
ודע דאמרינן בפירקא קמא דנדה ומ"ש אחורי כלים דנקט משום דקילי דתנן כלי שנטמא מאחוריו במשקין אחוריו טמאים תוכו אזנו ואוגניו וידיו טהורים נטמא תוכו כולו טמא ופירש רש"י משום דקילי אבל תוכו כיון דהחמירו ביה רבנן וכו' מודה רבי אליעזר שפוסלין את האוכלין וכן כתב רבינו שמשון בפרק ב' דטבול יום.
ומה שכתב ומטמאים כלים אחרים וכו'. על פי מה שנתבאר דמשקין מטמאין כלים: