1
אחד האיש וכו'. מפורש בתורה סוף פרשת מצורע:
2
ואין האשה וכו'. בפרק יוצא דופן עלה מ"א ומ"ב אליבא דרבנן.
3
ומ״ש והוא שתהיה בת שלש שנים וכו'. בת״כ ואשה פרט לקטנה או יכול שאני מוציא בת ג' שנים ויום א' ת״ל ואשה ואיתא בפרק בנות כותים (נדה דף ל״ב). ומ״ש בספרי
4
רבינו אשר ישכב את אשה ט"ס הוא דאדרבה מאשה הוה משמע למעט כל קטנה ולא מרבינן בת שלש שנים אלא מוי"ו דואשה ועוד שזה אינו פסוק אלא כך צריך לגרוס שנאמר ואשה אשר ישכב איש אותה.
5
ומ"ש היתה קטנה מבת שלש שנים וכו'. מתבאר ממה שנזכר בסמוך.
6
ומ״ש לפיכך הבועל גדולה וכו'. בפ' ד' אחין (יבמות דף ל״ד ע״ב) ובת״כ אותה פרט לדבר אחר שכבת זרע פרט למערה: