חיבורי אוכלים וכו'. בס״פ טבול יום בעא רבי זירא מרבי אמי בר חייא וכו' הא דתנן חיבורי אוכלים על ידי משקים חיבור לטומאה קלה ואינו חיבור לטומאה חמורה מונין בו ראשון ושני או אין מונין בו ראשון ושני א״ל כל היכא דמטמא אדם מונין בו ראשון ושני אין מטמא אדם אין מונין בו ראשון ושני ופירש רש״י חיבורי אוכלין וכו' ומשמע דפשט ליה דכיון דאוכלים אינם מטמאים אדם אין מונים בו ראשון ושני. וזהו שכתב הראב״ד והדבר ספק א״א אינו כן אלא כבר פשטוה בזבחים שאין מונים בו ראשון ושני עכ״ל. וטעם רבינו נראה שהוא מדגרסינן בפרק הקומץ רבה (מנחות דף כ״ד) בעי רבי ירמיה צירוף כלי וחבור מים וכו' וכיון דהא דמיא להך וסלקא בתיקו ה״ה לאידך ואע״ג דרבי אמי בר חייא פשטה מ״מ מידי ספיקא לא נפקא. ונראה מדברי רבינו דהכי קא מיבעיא ליה אי חשיבי שני האוכלים שחיברם המשקה כגוף א' ואם נגע שרץ באחד מהם ה״ל תרווייהו ראשון והנוגע באוכל שבצד האחר הוי שני או דילמא אע״פ שהמשקה מחברם מ״מ היינו להיות אוכל שבצד זה טמא אע״פ שלא נגע בו השרץ ומכל מקום אינו נחשב כאילו נגע בו השרץ ודיינו שנחשוב אותו כאילו נגע באוכל שנגע בו השרץ דהוה ליה שני ואוכל הנוגע בו שלישי: