ומ״ש ושוחט החטאת תחלה וכו'. משנה בפ' שלשה מינים (נזיר דף מ״ה) שוחט את השלמים ומגלח עליהם דברי ר״י ור״א אומר לא היה מגלח אלא על החטאת שהחטאת קודמת בכל מקום ורבינו כתב ששוחט החטאת תחלה ואח״כ העולה ואח״כ השלמים ואח״כ מגלח. ויש לתמוה עליו דהא דלא כמאן דאי כר' יהודה ה״ל לשחוט השלמים תחלה ואי כר״א ה״ל לגלח אחר החטאת וע״ק דלדברי שניהם אחר הקרבן הראשון ששוחט מגלח ורבינו כתב שאחר שלשתן מגלח. ונ״ל שלענין שיקדים החטאת פסק כר״א משום דמסתבר טעמיה שהחטאת קודמת בכ״מ ולענין אחר אי זה קרבן מגלח פסק כר' יהודה דאמר שמגלח אחר השלמים משום דהוא מאריה דגמרא טפי מר״א ועוד דכמה תנאי סברי הכי דמגלח אחר השלמים לפיכך פסק ששוחט החטאת ואחר החטאת העולה שבכ״מ הם סמוכות זו לזו בלא הפסק ואח״כ השלמים ומגלח אחריהם ואע״ג דלדברי שניהם אחר שחיטת הקרבן הראשון מגלח לא קפדינן בהכי מאחר שאנו מקיימים שתקדים החטאת ושיגלח אחר שחיטת השלמים וא״א לקיים שני דברים אלו שלא כשיגלח אחר שחיטת שלשתן וכדאמרן:
ומבשל השלמים או שולקן. שם (דף מ"ה:) במשנה ופירש"י או שולקן שאינו מבושל יפה.
ומ"ש ונוטל מן הרוטב וכו'. ברייתא שם.
ומ"ש ואח"כ משליכו לאש תחת דוד השלמים ואם השליכו תחת החטאת יצא. ברייתא שם: