1
ומ"ש ולא ישקה מהם לבהמתו וכו'. בפרק ב' דע"ז.
2
ומ"ש אבל משקה אותן לחתול מפרש בגמרא דה"מ לחתול שלו אבל לא לחתול של חבירו משום דאע"ג דלא ממית ליה ארס הנחש מכחיש ליה ואע"ג דהדר ברייא זימנין דבעי לזבוניה ומפסיד ליה מיניה ורבינו השמיט זה משום דהשתא אין דרך למכור חתול: