כל גט שלא נכתב לשם האיש וכו'. משנה ריש פ' כל הגט (גיטין דף כ״ד) קרובה ללשון רבינו ופירשו בגמ' דרישא בסופרים העשויים להתלמד וכתבו שם אינש דעלמא. ומ״ש בכולם אינו גט שפירושו בטל לגמרי כמבואר פ״י ודאמר לסופר כתוב ואי זו שארצה אגרש בו כתב הרי זו ספק מגורשת הוא ממאי דאיפליגו בגמרא דרב סבר כולם פוסלים בכהונה חוץ מן הראשון ושמואל אמר אף ראשון נמי פוסל וכו' וזעירי ורב אסי אמרו כולם אין פוסלין חוץ מן האחרון ור״י אמר אף אחרון נמי אינו פוסל ומדחזינן לכולהו דס״ל אחרון פוסל ה״ל ר״י יחיד לגבייהו ושמואל דאמר אף ראשון פוסל יחיד הוא ולגבי אמצעיים אע״ג דרב ושמואל ס״ל דפסלי כיון דרב אסי וזעירי ור' יוחנן ס״ל דלא פסלי הלכה כרבים והילכך לא פסל אלא אחרון בלבד. וא״ת א״כ היה לרבינו לפסוק באחרון דפסול דהיינו מד״ס ואם נשאת לא תצא ושאר דינין המבוארים בפ״י ולמה פסק הרי זו ספק מגורשת דהיינו אם נשאת תצא והולד ספק ממזר ושאר דינין המבוארים בפ' הנזכר. י״ל דכיון דקי״ל דבדרבנן יש ברירה כדאיתא בפרק משילין (ביצה דף ל״ח) משמע דמאי דאמרינן דבדאורייתא אין ברירה היינו משום דלחומרא אין ברירה אבל לקולא ודאי לא אמרי' דאין ברירה לפיכך אמר לסופר לאי זו מהם שארצה אגרש בו וכתב הסופר על דעת זו וגירש אחת מהן הרי זו x ספק מגורשת ואע״ג דאמרו כולן אין פוסלין חוץ מן האחרון אפ״ה אחרון לאו פסול לכהונה בלחוד הוא אלא הרי זו ספק מגורשת וכדכתבינן: