כלאי האילנות וכו'. בספ"ק דקידושין (דף ל"ט) א"ר יוחנן לוקין על הכלאים דבר תורה וכו' והא אנן תנן הכלאים מד"ס ל"ק כאן בכלאי הכרם כאן בהרכבת האילן כדשמואל דאמר בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים מה בהמתך בהרבעה אף שדך בהרכבה ומה בהמתך נוהג בין בארץ בין בח"ל אף שדך נוהג בין בארץ בין בח"ל ואלא הא כתיב שדך ההוא למעוטי זרעים שבח"ל.
ומ״ש וכן המרכיב ירק באילן או אילן בירק. משנה בפ״ק דכלאים וכת״ק. ואע״ג דבמתני' תנן דירק בירק נמי אסור השמיטו רבינו משום דבהאי בבא אתא לאשמועינן דלוקה בכל מקום ואילו ירק בירק בחו״ל מישרא שרי וכדאמרינן דשדך אתי למעוטי זרעים שבחו״ל וסובר רבינו דמהרכבה נמי ממעט לחו״ל דהא בהרכבה משתעי קרא. ואכתי קשה דה״ל לרבינו למכתב דאם הרכיב ירק בירק בא״י לוקה וי״ל דהא לא איצטריכא ליה שאם על זריעת ב' מיני זרעים בא״י לוקה מכ״ש שלוקה על הרכבתן. ואם תאמר הא בפ' אלו טריפות (חולין דף ס') בעי רבינא הרכיב שני דשאים (זה ע״ג זה) לר' חנינא בר פפא מהו כיון דלא כתיב בהו למינהו לא מחייב או דילמא כיון דאסכים (רחמנא) אידייהו כמאן דכתיב בהו למינהו דמי תיקו במאי מיירי אי בחו״ל הא אמרת דמיעטיה קרא ואי בא״י הא אמרת דמתני' אסרה ומאי מבעיא ליה. וי״ל דלעולם בא״י ומתני' דאסרה היינו משום דסברה דכיון דכתיב למינהו במעשה איכא למימר דכך נצטוו מסתמא אבל לר״ח בר פפא דאמר דלא נצטוו למינהו איכא למיבעי לפום ההוא סברא אי אזלינן בתר ציווי או מעשה כיון דאסכים אידייהו והתוס' תירצו דמיבעי ליה בחו״ל דשרי כלאי זרעים ואסירי הרכבת אילן ומבעיא ליה אי חשיבא הרכבת זרעים כהרכבת אילן או לא ועוד תירוצים אחרים.
ומ"ש לוקה בכל מקום הוא מדשמואל שכתבתי בסמוך: