עץ ארז ואזוב. תוספתא פ"ח דנגעים וכרבי יהודה ורבי טרפון שעשו מעשה.
ומה שכתב וכן צפור המשתלחת וכו'. תוספתא פ"ח ובתורת כהנים ובפירקא קמא דקידושין יליף שמותרת באכילה.
ומ״ש שיכול לטהר בה מצורעים אחרים. בתוספתא וכך משמע בפרק שילוח הקן (חולין דף ק״מ) דאמר רבא בטהורות איצטריך שלא יזווג לה אחרת קודם שילוחיה כלומר שאם נזדמן לו מצורע אחר לאחר שטיהר את זה ועדיין לא שילח הצפור לא יאמר אזווג אחרת עם זו ואטהר מצורע זה השני ואח״כ אשלח בעד שניהם משמע אחר ששלחה אם בא לידו כשרה לטהר בה מצורע אחר.
ומ"ש ומאימתי תאסר משעת שחיטתה. שם וכר"י:
שחטה שלא בעץ ארז וכו'. שם פלוגתא דתנאי ופסק כמ״ד שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה משום דקי״ל כרבנן דפליגי אר״ש בפרק אותו ואת בנו (חולין דף פ') ובפרק מרובה (בבא קמא דף ע״א):
והאוכל כזית מצפור השחוטה עבר על עשה ול"ת וכו'. בסוף חולין (דף ק"מ):