מט) [סעיף ח'] כל הברכות האלו אם לא נתחייב בהם וכו'. הגהה ויש אומרים דאפי' לא נתחייב בהם מברך אותם וכו' וכן כתב הב"ח. וכ"כ מט"י סוף אות י"ד דכבר נהגו העולם כדברי ההגהה יעו"ש. וכ"כ האר"י ז"ל בשער הכוו' דף א' ע"ג וז"ל כל הי"ח ברכות שיש מן הנותן לשכוי בינה עד סוף ברכת התורה כולם חייב האדם לסדרם ונברכם בכל יום אעפ"י שלא נתחייב הוא בהם לפי שכולם הם רמזים נפלאים אל אורות עליונים ואין לבטלם אפי' אם האדם לא יישן בלילה או אם לא הסיר מצנפתו או בגדיו או סודרו או מנעליו וכיוצא בזה צריך לברכן בכל יום כולן אעפ"י שלא נתחייב בהם לפי שעל מנהגו של עולם נתקנו חוץ מברכת שעשה לי כל צרכי ביום ט' באב ויוה"כ שאז כל העולם יחפים וגם חוץ מברכת על נט"י ומברכת אשר יצר ששתי ברכות אלו אם לא נתחייב בהם אין לברך עליהם עכ"ל. וכ"כ בפע"ח שער הברכות פ"א. וזמנם הוא מחצות הלילה ואילך כמ"ש בשער הכוו' דרוש א' מדרושי הלילה דנ"ח ע"א ופע"ח שער תיקון חצות פ"א ופ"ג. וכ"כ הרש"ש ז"ל בס' נה"ש בהקדמת חצות דפ"ז ע"א ובחדש דט"ו ע"ג וז"ל באופן שצריך זריזות וזהירות מאד לשמור נפשו שברגע חצות ימצא ניעור בפרט אם שורש נשמתו הוא מזיווג יעקב ולאה הנעשה אחר חצות לילה. ויברך ברכות השחר. וצריך לאומרם אפי' שלא נתחייב בהם כגון שלא יישן או שלא פשט בגדיו או לא חלץ מנעליו וכיוצא אעפ"י כן צריך לאומרם לפי שעל מנהגו של עולם נתקנו והם להמשיך מוחין לפרצוף העולמות העליונים חוץ מברכת ענט"י ואשר יצר שאם לא נתחייב בהם לא יברך וחוץ מברכת שעשה לי כל צרכי בט"ב וביוה"כ שאז כל העולם יחיפים. וזמנם מחצות הלילה ואילך. וצריך להזהר לאומרם כולם בקומו בחצות הלילה כדי להחזיר המוחין שנסתלקו קודם חצות מהז"א הכולל דמדת היום ונתפשטו בנוק' הכוללת דמדת הלילה ועל ידם נגדלה כנגד כל אחורי הז"א ובחצות ממש ננסרת ובאה לפנים ומסתלקים המוחין ממנה ועולים למ"ן לאו"א ומזדווגים או"א וממשיכין מוחין חדשים דפנים ומתחדשים גם המוחין הראשונים וכנז' כל זה באורך לקמן בברכת המעביר יעו"ש, ועתה ע"י הברכות של השחר חוזרים המוחין ההם דאחור ופנים להתפשט בז"א הכולל דמדת היום. וכדי להמשיך השפע המוחין לפרצופים העליונים ולבטל מהם אחיזת הקליפות שנתאחזו בהם קודם חצות כנודע וכדי לברר הבירורים המתיחסים לכל ברכה וברכה ואם לא יאמר אותם כולם בקומו בחצות מונע המשכת השפע והמוחין לפרצופים העליונים וגורם להשאיר אחיזת הקליפות במקומות עליונים ובנרנח"י שלו ובחושים שלו נשאר התפשטות הקליפות והוא משתמש בהם עם אחיזת הקליפות שבהם וילכו בלא כח בעת ובזמן שהיה לו כח להפרידם ולבטלם והיא סיבה דכמה רעות ח"ו לכן ראוי להזהר לאומרם כולם בקומו בחצות ואפי' שהוא רוצה לישן אח"כ אין בכך כלום והוה ליה כישן ביום וכמ"ש הרב ז"ל על הקם בחצות אחר שיסדר ברכותיו ויאמר תיקון חצות ויעסוק בתורה כמו שעה אחת שאם אינו יכול לעמוד על עצמו שיכול לחזור לישן רק שיקום קודם עמוד השחר כמו חצי שעה ויחזור ללימודו. ולא מיבעיא מי שישן וקם בחצות שצריך לעשות כן כנז' אלא אפי' מי שלא ישן כלל והוא לומד מתחלת הלילה הנה בהגיע חצות צריך לאומרם חוץ מברכת התורה שאם לא ישן שאין צריך לאומרם עד שיעלה עמוד השחר אבל שאר הברכות צריך לאומרם. וכנז' בס' הזוהר פ' ויקהל דקצ"ה ע"ב במעשה דר"א ור"י שהיו לומדים מתחלת הלילה וכשהגיע חצות ושמעו קול התרנגול ברכו. כי אעפ"י שמצדו לא נסתלקו המוחין מז"א דפרטות הנה מז"א דכנלות נסתלקו ועתה חוזרים ואפי' מצדו נסתלקו עצמות הנרנח"י בהסתלקות המוחין הכולליי ועתה חוזרים מחודשים כנודע עכ"ל. והב"ד הש"ץ דמ"ו ע"ג. זכ"ל ח"א ה"ב אות ש' ומ"ש הפר"ח אות א' דמי שקם בחצות לילה לקרות תיקון חצות או ללמוד ודעתו לחזור ולישן ברכת המחזיר נשמות יניחנה לבקר וכ"כ הרמב"ם ז"ל פ"ז מה' תפלה דין ג' וז"ל בשעה שיקיץ בסוף שנתו מברך וכו' וכתב הכ"מ דדוקא בסוף שנתו ולא כל זמן שייקץ באיזה שעה שתהיה יעו"ש. וכ"כ העט"ז. וכ"כ המ"א סי' ו' סק"ח בשם סד"ה יעו"ש. כבר כתב ע"ז הש"ץ דמ"ו ע"ב דהרמב"ם ז"ל לשיטתיה אזיל דס"ל דכל ברה"ש על הנאת עצמו הוא מברך ואם לא נתחייב באחת מהן אינו מברך וכן פסק הש"ע ולפ"ז שייך שפיר לומר ברכת אלהי נשמה צריך להמתין עד שיגמור סוף שנתו אבל לדעת החילקין דפהק מור"ם ז"ל כדידהו דבין נתחייב בין לא נתחייב שעל סידורו של עולם והנהגתו הוא חייב לברך ואנן בדידן כבר פשטה הוראה לפסוק כדעת מור"ם ז"ל וכו' וכ"כ המקובלים ז"ל א"כ מי שקם בחצות לילה יוכל לומר כל סדר הברכות אפי' דעתו לחזור ולישן וכו' יעו"ש. ועיין ברכ"י אות י"ב ובקש"ג סי' א' אות ט'. פתה"ד סי' ו' או' ב' וחס"ל סי' מ"ז או' ו' וכף החיים להרח"פ ז"ל סי' ט' אות א' ומנהגינו כהאר"י והרש"ש ז"ל דהקם בחצות מברך כל הברכות כולם מן ענט"י עד סוף ברכת התורה בשם ומלכות ואפי' אם דעתו לחזור ולישן עוד. ואח"כ אינו חוזר ומברך כלום דהוי כאלו ישן ביום ודלא כהפר"ח אות ח' והביאו מט"י סי' מ"ז אות ט"ז. וכן מי שלא ישן כלל והוא לומד מתחלת הלילה והגיע חצות מברך כל הברכות כלם חוץ מברכות התורה שאינו מברך עד אחר עלות עמוד השחר וחוץ מברכת ענט"י שאינו מברך כלל מפני שלא נתחייב בה כמש"ל סי' ד' אות מ"ח. מיהו ברכת אשר יצר נהגו לחייב עצמם כדי לסמוך ברכת אשר יצר לברכת אלהי נשמה כמש"ל אות ג' ועיין מ"ש לעיל סי' כ"ה אות ע"ה דכנגד דברי האר"י ז"ל לא אמרינן סב"ל יע"ש. ועוד עיין לקמן סי' מ"ז אות כ"ו ואות כ"ז ואות כ"ט ואות ל'.: