יב) [סעיף ב'] ידקדק לערות עליהם מים ג"פ וכו'. כתב רבינו האר"י ז"ל בשער הכוונות וז"ל סדר נטילת ידים של שחרית הנה בתחלה יטול הכלי של מים בידו הימנית ונותנו בידו השמאלית ואח"כ שופך מים מידו השמאלית לידו הימנית ואח"כ ישפוך מים מידו הימנית לידו השמאלית הרי פעם א' וחוזר כסדר הזה פעם ב' וג' באופן שתרחוץ כל יד ויד ג"פ ולא תרחצם יחד ג"פ כל יד אלא פ"א ביד זו ופעם אחרת ביד הב' בסירוגין כי על ידי כן רוח הטומאה הנקרא שיבתא בת מלך היא ומקפדת ודולגת וקופצת עד שנעתקת לגמרי משם ואם לאו אינה נעתקת. וכן נמצא בזוהר בכתיבת יד עכ"ל. וכ"כ בס' פע"ח שם פ"ג ובס' מצ"ש דף ג' ובס' עו"ת דף טו"ב. בי"ע דיני נט"י אות ד' בן א"ח שם אות א' ודלא כהסדה"י הביאו דבריו הכנה"ג בהגה"ט ושאר אחרונים שכתב בשם הזוהר דיערה ג"פ רצופים וכו' יעו"ש. מיהו מי שרוצה להחמיר ישפוך תחלה ג"פ רצופים ושוב ישפוך עוד ב"פ על כל יד ויד בסירוגין וכמ"ש הזכ"ל ח"א אות נון וכ"כ החס"ל והרב ארצות החיים הביאן הרב יפה ללב (נר"ו) בח"א אות ז' ויותר טוב אם ישפוך ג"פ רציפים ועוד ג"פ בסירוגין וכמ"ש היעב"ץ בסידורו עמודי שמים והפתח הדביר והסכים לפתחו מוהרח"ף ז"ל בס' כף החיים סי"ח סוף אות כ"ב וכן הסכים ה' יפה ללב שם יעו"ש. אמנם העיקר הוא כדברי האר"י ז"ל דכיון שעירה ג"פ בדילוג על כל יד נעקרה הטומאה והלכה לה ומותר לו לברך ג"כ קודם הניגוב כמש"ל אות ח' יעו"ש והטעם שהמים מוליך הטומאה לפי שהטמאה היא מבחי' החיצונים שהם גבורות קשות כמבואר בדברי האר"י ז"ל והמים הם חסדים כידוע וע"כ יבואו החסדים ויבטלו הגבורות.