1
יב) שם ואף הנוהגין לומר י"ח פסוקים וכו' לפי שבימים ראשונים היו בתי כנסיות שלהם בשדות והיו יראים להתאחר שם עד זמן תפלת ערבית ותיקנו לומר פסוקים אלו שיש בהם י"ח אזכרות כנגד י"ח ברכות שיש בתפילת ערבית ונפטרין בקדיש ועתה שחזרו להתפלל ערבית בבתי כנסיות לא נתבטל מנהג הראשון ומ"מ אין להפסיק בדברים אחרים. ויש מן הגדולים שנהגו שלא לאומרם. טור. וכתב ב"י דגם הרשב"א כתב בשם התו' שרבי' שמואל לא היה אומרם כל עיקר יעו"ש וכ"כ הכנה"ג בהגב"י דמנהג הספרדים בקושטא ותירי"א שאין לאומרם לא בחול ולא בשבת יעו"ש. וכ"נ מדברי האר"י ז"ל שאין לאומרם: