מושגי משפט ומוסר בכלל
אין שום ספק, שיש אצל כל העמים לפעמים השפעת גומלין בין הצדק המשפטי והצדק המוסרי. יש לפעמים שתביעת הצדק המוסרי של "דעת הקהל" משנה את החוק המשפטי, אם מתוך כפיה ואם שלא במתכוון.
מתוך כפיה כיצד? דעת הקהל מביאה לידי מהפכה מדינית. המשטר מתחלף, זה יורד וזה עולה, ורוחות חדשות מתחילות לנשב במחנה. כל שאלות החיים מקבלות פתרון חדש ועמהן, בראש וראשונה, הצדק המשפטי, ומה שהיה אתמול צדק מוחלט נעשה היום לרֶשע גמור ולהיפך.
שלא במתכוון כיצד? פשוט, המחוקקים והשופטים הם גם כן חלק מן הקהל, והחלק המובחרי שבהם מושפע, אם גם שלא בכוונה ושלא בהרגשה, מדעת הקהל. השקפתם על מושגי הצדק והמשפט משתנה לאט לאט במדה מרובה או מעוטה.
ובכן, יש ביניהם השפעת גומלין לפעמים, אבל רק לפעמים, כי, כמובן, מהפכות מדיניות אינן נעשות בכל יום שני וחמישי. גם בדורותינו אנו, דורות המהפכות, הנה בכל זאת מהפכה היא תופעה בלתי מצויה תדיר. והאופן השני הוא עוד פחות שכיח מהראשון, כי הצדק המשפטי הוא בטבעו קונסרבטיבי, ואף על פי שמתבטל הטעם לא מתבטל החוק, והמחוקקים והשופטים לא בנקל הם מושפעים מדעת הקהל, ואף אם ההשפעה נוגעת עד המצפון שלהם, לא בנקל המה מודים בזה על האמת בגלוי ובפומבי.
באופן, שבכל האופנים, השפעת הצדק המוסרי על הצדק המשפטי הוא רק מקרה יוצא מן הכלל. ולהיפך, השפעת האחרון על הראשון היא יותר שכיחה ומצויה, כי אין לבני אדם אלא מה שעיניהם רואות, וגם בני-העליה המועטים, לא תמיד יכולים המה להתרומם מבלי להיות מושפעים מהצדק הרשמי שהוא צדק המשפטי, וככה משפיעה אמת-המדה של הצדק הפומבי על המצפון שבלב, גם על לבות יחידי הסגולה שבדור.
בקיצור, יש רק השפעת גומלין לפעמים ביניהם, אבל סוף סוף בעיקרם של הדברים כל אחד מהם עומד ברשות עצמו ויונק את יניקתו מתוך תחומו ושטחו, בבחינת "אין מלכות נוגעת בחברתה" (ברכות כח, ב).
הצדק המשפטי נובע בעיקרו מהסדר החברתי, ותכליתו הראשית הוא תקון המדינה, או באופן יותר רחב, תקון העולם, שבא ביחוד מעולם המעשה ולא מעולם המחשבה, ומתחשב הוא ביחוד עם עובדות ומעשים ולא עם נטיות ומחשבות שבלב. אינו דן אלא על פי הדברים "באשר הם שם" (ע"פ בראשית כא, יז) ולא על פי התכלית והכוונה שבהם. בעיקר הוא מתחשב תמיד רק עם הכלל, שעל פיו הוא יקבע את החוקים, והפרט צריך רק לקבל את מרותו של הכלל. בקיצור, יסוד היסודות ושורש השרשים שלו הוא הסדר והמשטר החיצוני, כי באין משפט אין סדר ומשטר, אבל אין מתפקידו להכנס לתוך תוכם של עצם הדברים.
הצדק המוסרי נובע בעיקרו מהמצפון שבלב, או כפי שקראו זאת לפנים "קול האלקים המתהלך בתוך האדם" (ע"פ בראשית ג, ח), ותכליתו היא תיקון הנשמה שבאדם, שבא ביחוד מעולם האצילות והמחשבה ולא מעולם המעשה, ומתרומם מעל העובדות והמעשים כמו שהם בדיעבד, אלא העיקר הוא אצלו הלכתחילה. הוא אינו מקפיד כל כך על הסדר והמשטר החיצוני, אך מבקש הוא דוקא את הפנימיות שבדברים, ותובע פעמים רבות גם את עלבונו של הפרט מהכלל המעליב אותו. אמור מעתה, כי הצדק המשפטי והצדק המוסרי המה שני מושגים שרק במקרה המה משפיעים זה על זה.