הקדמה לספר עירין קדישין תליתאה מהמו"ל
דרש האי גלילאה עלי' דרב חסדא בריך רחמנא דיהיב אוריין תליתאי, ע"י תליתאי ביום תליתאי, בירחא תליתאי, לעם תליתאי (שבת דף פ"ח ע"א) עיין פרש"י על עם תליתאי היינו כהנים לויים ישראלים ע"י תליתאי משה רבינו שהוא שלישי לבטן מרים אהרן משה ע"ש. ואני בעניי אמרתי דיש ג"כ לרמז באופן אחר פי' עם תליתאי דהנה מבואר בס' העיקרים להפילוסוף האלקי הר' יוסף אלבו ז"ל דעקרי דתינו שלשה המה היינו אחדות הבורא, שכר ועונש, תורה מן השמים, ובזה הוא חולק על הרמב"ם שלפי דעת הרמב"ם י"ג המה ולפי דעת העקרי' שלשה עמודי התוך אשר בנין עול' והדת עומדים עליהם המה השלשה הנזכרים, וזהו עם תליתאי האחוזים בשלשה עבודות אהבה שבינינו ובין אדונינו והחוט המשולש לא במהרה ינתק ומבואר בבעל העקידה ובעוללות אפרים כי שלשה דברים יש בעולם, טוב, ערב, מועיל, לדעתי ג' אלה ננד שלשה המבוארים טוב הוא אחדות הבורא ברוך הוא ע"ד טעמו וראו כי טוב ד' (תלים ל"ד) ערב סובב הולך על שכר ועונש יען כי ערב לאיש לעבוד עבודתו בעולם השפל הזה לקבל שכרו בעולם הנצחי וכפי המבואר בזוה"ק דלא ליכל נהמא דכיסופא, מועיל הוא תועלת הנצחית הנמשכת מתורתנו הקדושה אשר לא תחליף ולא תמיר דתה עדי עד כאמרם ז"ל במסכת ע"ז על הפ' אם לא בריתי יומם ולילה כו' והוא עיקר מוחלט לפי"ז מצינו ראינו כי אחרון אחרון חביב הוא השלישי תכלית המועיל, ולעומת ג' אלה הנזכרים ירמזון דברי החוקר בעקידת יצחק חומר צורה, ותכלית, ועיקר הוא התכלית שהוא סוף המעשה במחשבה תחלה, אמנם לכל דבר יש קץ ותכלית לא כן תורתנו הקדושה אשר תכליתה נשגבה מני ים רחבה, וז"כ ד"ה ע"ה (תהלים קי"ט) לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד, רצונו כי מצות תוה"ק אין לדמות תכליתה לתכלית אחר לז"א לכל תכלה כו' אמנם תכלית מצותך "רחבה מאד", לזאת הנני מגיש לפניכם היום ברכתי ברכה המשולש"ת בתורה שהוא המועיל לתועלת הנצחית ובגללה קראתי בשם "עירין קדישין תליתאה" יען למספר הזה שבח ותהלה יאתה ביתר שאת כמאמר הגמרא הנ"ל שגם רעיא מהימנא קדישא מובחר האנושי הי' לבטן השלישי וכמו כן ר' יוסף עבד לי' עגלא תילתא ביומא דעצרתא פרש"י שליש לבטן ואמר אי לאו האי יומא כמה יוסף איכא בשוקא רצונו שתוה"ק הוא מביאה את האדם לתכלית המועיל ובשבילה נקרא מין האנושי בשם אדם כטעם זאת תורת האדם כאמרם ז"ל אתם קרוים אדם כו' מחמת שאין להם התורה והמצות שבשבילם ניכר צלם אלקים באדם ובשבילן אמר הקב"ה נעשה אדם בצלמנו ובדמותנו והנה השם אדם סובל ב' פירושים אחד מגזרת אדמה לעליון והשנית משורש אדמה הראשון הוא מדרגה גבוהה והשני היא מדרגה שפלה ושניהם כאחת ישנם אצל האדם, כי בהתקשרותו בקשר עליון ובדביקות אלוקית יותר בדמיונו ידמה לעליון לזה יאתה זכרון שפלותו בחי' אדמה, ולזה מצינו אצל משה רבינו והאיש משה עניו מאד מכל אדם אשר על פני האדמה. גם אצל {(א) עיין זוהר תרומה שלכן נקרא בן בוזי שבזה עצמו לפני הגדול ממנו בגין דא זכי לקרוא בן אדם ע"ש מובא בס' שערי הקדושה להמקובל האלקי ר"ח ויטאל ז"ל} יחזקאל הנביא אחרי חזיונו מרכבה השלמה מראות הרוחניות אלקית אצל נהר כבר קראהו ד' בשם בן אדם לעוררו על שפלותו לבל יתגאה, ותכלית השפלות לא יזכה בו אדם בלי התורה כאמרם רז"ל למה התורה נמשלה למים מה מים אינה הולכת אלא למקום נמוך כך התורה ומבואר בס' מדרש פנחס להקדוש מקארעץ על הפס' ד' מלך גאות לבש מה שהצדיקים ות"ח משליכים הגאוה ממנה לובש הקב"ה ויש לרמז כונת הגמרא כפי הענין הזה (שבת קמ"ה ע"ב) מפני מה ת"ח שבבבל מצוינים {(ב) פרש"י שאינן בני תורה כ"כ כבני א"י מכבדין אותו מחמת לבושיהן שנראים חשובים} מפני שאינם בני תורה וק' והא ת"ח צריכים לילך בבגדים נקיים כמבואר (בשבת קי"ד.) ת"ח שנמצא רבב על בגדו חייב מיתה שנאמר כל משנאי אוהבי מות אל תקרי משנאי אלא משנואי, אלא זו כונת הגמרא הנ"ל מחמת שת"ח שבבבל לא התנהגו בשפלות רוח כיאות לת"ח האמיתים וזה אמרם מפני מה ת"ח מצוינים בלבושיהם והקב"ה לא ילבוש לבושם כדרך מדרש פנחס הנ"ל מפני שאינם ב"ת שלא הגיעו לתכלית השפלות ולא ישיגו אור תורה להקרא ב"ת היוצא לנו מזה שמדריגת עניות אמיתית והשנת השלימות שירגיש בעצמו הב"א הוא התוה"ק אשר בגלל זה הנני פותח לפניכם שערי תורה המאירה ממאורן של ישראל עיר וקדיש אדונינו מו"ר מרוזין זי"ע שבאור צדקתו וחסידותו הלכו רבבות מעמנו ועודנו זורח אור שמשו בחצרות הקודש צילא דמהימנותא צל נכדיו הצדיקים הקדושים אשר בארץ המה ד' יאריך ימיהם ושנותיהם בטוב ובנעימים, ומאור תורתם יאירו להשיג מדת ההתבטלות והשתוות כאשר אמר נזר ישראל קודש הקדשים הצדיק הקדוש אביר יעקב האר"י מסדיגורא זי"ע טוב תורה עם דרך ארץ רצונו מדת השפלות של ארץ שצריך האדם ללמוד מן ארץ שאדם רוקק ועושה צרכיו וכל מיני בזיונות עלי ארץ והוא סובלת חרפתה ועלבונה ובדרך הזה צריך כל האדם לילך ואז טוב לו בזה ובבא וד' יזכינו לעסוק בתורתנו כל ימי חיינו, וישים בלבנו אהבתו ויראתו ולהגות בתורתו בחיים של עושר וכבוד וכל טוב ונזכה לשמוע קול מבשר טוב משמיע שלום במהרה בימינו א"ס.
באתי עה"ח היום יום ה' ויקרא נהג"ה תור"ה לפ"ק פה מיעלעץ׃
הק' אלי' מרדכי לויפבאהן בהרב המאוה"ג הר"י ארי' הכ"מ דיין ומו"ץ דק"ק דעמביץ נכד (המאוה"ג) הצדיק רשכבה"ג ריש בי דינא ומדברנא דאומתא דר' יצחק חריף זצ"ל