אשה כי תזריע וילדה זכר כתיב מי הקדימני ואשלם א"א כי האדם צריך לידע שכל עשיותיו הכל הוא מהש"י היינו כל מצוה שעושה הקב"ה מזמין לידו כי הוא נותן לו בית והוא עושה מזוזה נותן לו טלית והוא מטיל בו ציצית וכמו במעשה המצות הקב"ח הוא העיקר כמ"כ פנימיות כל ענין ידע באמת שהכל מאתו י"ת ד"מ אם נתעורר לתורה או לתפלה או לומר שירות ותשבחות או שבא לו הרהור תשובה ויכול לעשות אתערותא דלתתא צריך להיות בשברון לב ולידע שאמת שהוא אינו עושה כלל רק מה שהקב"ה משפיע לו אבל אם בדעתו שהוא העושה הבל הוא וגרוע מאד גם תורתו ותפלתו הוא מהש"י וזהו א"ר שמלאי כשם שיצירתו של אדם כך תורתו כי באמת האדם הוא הגרוע מכל הברואים כי הוא צריך לכל הנבראים גם לכמה לבושים עד שיוכל להתפרנס אבל כל הברואים מתפרנסים שלא בצער וזהו כשם שיצירתו כו' כך תורתו כי בתורה יש איסור והיתר טמא וטהור והאדם מטמא בחייו מטמא במותו אבל שאר הברואים אינם מטמאים בחייהם אמנם אעפ"י שבגוף האדם גרוע מכל הברואים עכ"ז כתיב ויהי האדם לנפש חיה ומתרגמינן לרוח ממללא שבזה הוא למעלה מכל הברואים כדי שיוכל להחזיר את הכל להש"י וזהו אשה כי תזריע פי' אפילו כשיש לו איזה הרהור תשובה ולמד או מתפלל ויכול לעשות אתערותא דלתתא אעפ"י כן צריך להיות בבחי' אשה בחי' מקבל וידע שהכל מאתו י"ת ואז וילדה זכר יוכל להיות משפיע בחי' זכר:
זאת תהי' תורת וכו' והובא אל הכהן א"א כשאדם רוצה לצאת מהרע וזהו מצר"ע מצ"ר ר"ע זאת תהי' תקונו שיהי' בשפלות ובשברון לב ויקבל עליו עמ"ש בחי' זא"ת בזאת יבא אהרן ואז והובא אל הכהן יוכל להתקרב להש"י כי כשם שיצירתו כך תורתו נתפרשה וכו' כי כשאדם נמשך אחר תאותו הוא גרוע מכל הנבראים שהוא מקבל מהם גם תו"ת שלו הוא גרוע מאד אולם כשעושה תשובה ורואה שמכה"כ ואתה מחי' את כולם אז והובא אל הכהן יכול להתקרב להש"י ויכול להיות בחי' קרבן לד'. א"א שהעיקר הוא שהאדם יהי' בבחי' אין ויראה אז ער האט גאר ניט גיטוהן אבל אם הוא בבחי' יש אין מעהנט אז ער עפיס גטיהן איז ער באמת גאר ניט.
וידבר ד' אל משה לאמר אשה כ"ת וילדה זכר פרש"י אר"ש כשם שיצירתו ש"א וכו' כך תורתו כתיב אחור וקדם צרתני הענין כי האדם הי' ראשון במחשבה כי כל העולמות נבראו רק בשביל האדם כי קודם כ"ד מוכרח להיות אתעדל"ת ובעת הבריאה לא הי' שום אתעד"ל זולת ממה שצפה הקב"ה שישראל יקבלו את התורה ויעשו רצונו י"ת במצות ומע"ט ועי"ז ברא את העולם בשביל ישראל שנקראו ראשית זהו ראשון למחשבה ואחרון למ"ב כי נברא אחר כל בחי' ומטעם הזה הוא פחות וגרוע מכל הנבראים כי האדם מקבל מכולם ואין ד"א בעולם שיצטרך לכל דבר כמו האדם כי יש ד' יסודות ארמ"ע ונשתלשלו למטה בדצח"ם מכולם מקבל האדם כי צריך לגשם ומטר ועפר מצמיח ויעשה פרי ואח"כ הוא בא למאכל אדם וכן מכל הברואים מקבל וע"כ הוא גרוע מהם וזהו כשם שיצירתו כו' כך תורתו פי' אם האדם רודף אחר תאות העוה"ז ומקבל מכ"ד אז הוא גרוע מכולם ואז גם תורתו כ"י נתגשמה ובאמת מי שהוא איש נותן לב להסתכל איך שהש"י ברא כל הברואים גם אותו ברא שנתן בו כח הדבור כש"כ ויהי האדם לנפש חי' ודבור הוא בחי' יראה שצריך לירא מהש"י ולידע שע"י תאותו לעניני עוה"ז ומקבל מהם עי"ז הוא גרוע ופחות מהם אז ע"י האמונה ויראה שיש לו מהש"י יוכל להעלות הכל להש"י ולהיות בחי' משפיע להמשיך שפע וחיות לכל הברואים וזהו אש"ה כי תזריע היינו האדם הנקרא אחרון למע"ב ומקבל מכולם בחי' אשה יוכל להעלות הכל לד' להיות בחי' זכר בחי' משפיע ולזה נברא אחרון כי לולא שנברא אחרון למע"ב לא הי' בידו להעלותו אבל כשהוא אחרון יכול להגביה כ"ד למעלה ע"י עבודתו כי יש בחי' אור ישר הוא החיות מהש"י שבכל דבר ואור חוזר אם האדם עובד את ד' בכ"ד ומעלה אותם לה' וזהו אשה כי תזריע כשעובד ד' בבחי' אור חוזר אז וילדה זכר יכול להעלותם לד' וזהו הן יראת ד' היא חכמה כי סוף מעשה במחשבה תחלה היינו האדם שהוא סוף מע"ב ע"י יראתו ואמונתו שמאמין שלולא חיות ד' המוסתר בכ"ד לא הי' לו שום חיות וקיום ח"ו אפילו רגע א' רק הכל מהחיות ה' המוסתר בו עי"ז הוא מעלה הכל לד' ומשפיע בו חיות וזהו הן יראת ד' הוא חכמה כמ"ש ראשית חכמה יראת ד' וע"י יראה בחי' נוקבא יכול להעלותן למחשבה בחי' חכמה בחי' זכר להשפיע חיות לכל דבר - ע"כ, סליק