אמר בשם הרב ר"ד על מאמר חז"ל כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל לעוה"ב עין לא ראתה אלהים זולתך. ואמר החילוק שבין ימות המשיח לעוה"ב הוא שבת עם יוה"כ. בשבת מחויב להתענג בתענוגים גשמיים בקדושה ובטהרה כמו שיהיה לימות המשיח תענוג עוה"ז. וביוה"כ אין שום תענוג גשמי רק רוחני כמו בעולם הבא:
סליק
אני אומר שמחת בית השואבה במדת יצחק, כי שמחה שלימה הוא כשהרע נעשה טוב ע"כ ביום א' מדת אברהם מדת חסד כולו שמחה, אבל ביום ב' מדת גבורה ונמתקה זה היא שמחה שלימה:
אני אומר איתא לא בסבא טעמא ולא בדרדקי עצה אלא ביצחק כשיבא משיח ב"ב.
אני אומר כי העוה"ז וכל הברואים מהעולם אינם יכולים לקבל רק ע"י צימצום אך בזמן הגאולות ומזמן שהעולם עומד לא היה עדיין תיקון אמיתי ויש צימצום הרבה ביותר עד שאין השפע מגיע כלל או שאין השפע מגיע למקום הצריך, וכשיבא משיח ב"ב יהיה תיקון אמיתי ויומתקו הצימצום אזי יקבלו ישראל השפע ע"י צימצום הנמתק הנצרך לקבל השפע. וזה לא בסבא טעמא, כי אברהם אבינו עליו השלום יאמר ימחו על קדושת השם היינו לא על ישראל אמר ח"ו אך על העבירות שימחו החטאים והצימצום, וגם יעקב יאמר כך, אבל יצחק עושה פשרה היינו שיומתק הצימצום, ע"כ על ידו יתקבל הטובה כי בלא הצימצום אי אפשר לקבל, וזה איתא על שמחת בית השואבה היו שואבים רוח הקודש ביום ב' ולא ביום א', כי ביום א' אין צימצום כלל ואי אפשר לקבל ובמדת יצחק ע"י צימצום הנמתק יכולים לקבל רוה"ק, כי בלא צימצום א"א לקבל: