ולא ידע כי רפאים שם. ר"ל והאיש הניסת אחר דבריה ולא ידע כי המקום ההוא הוא מקום המתים. והעניין כי הפועל ההוא שיעשהו יתחייב מיתה.
ובעמקי שאול קרואיה. ר"ל כל האנשים שהיא קוראה ושומעין לעצתה הם בעמקי שאול כי העניין ההוא יחייב להם המות הזמני אם יוודע הדבר ואם לא יוודע הם מעותדים אל העונש הרוחני אחר המות. ועל דרך נסתרו יאמר כי קרא אשת כסילות החומר ותאוותיו וקראו הומיה בעבור שהוא בעל המון קורא ומכריז על עצמו ונמשך עמו הפתיות. ובל ידעה מה. כלומ' שאין המכוון ממנו ידיעת דבר מן החכמה. והאדם ניסת אחר תאותיו. ואומר כי החומר ותאותיו יסיתו האנשים בפרהסיא ואפי' המישרים אורחותם אין נסתר מחמתו. וסבת הפתוי הוא כי מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם. כלומר שיתפתו האנשים בעבור הערבות שימצאו האנשים בקנייני העולם השפל אשר הם מים גנובים וקראם מים גנובים בעבור שהם אינם הדבר המכוון מן האדם כי המכוון מן האדם הוא שיהיה בעל שכל. ובעבור זה קראם מים גנובים בעבור שהאדם לוקח אותם בגניבה ואינם לחם חקו. ולחם סתרים. ר"ל וכן מה שיסתיר האדם ויאצור ויצפון מן הקניינים הזמניים כי הם נחמדים להשכיל ותאוה הם לעינים. ומתוך כך תקחם האשה באמצעות הנחש ותתן גם לאישה עמה ויאכל. ולפיכך הוצרכו החכמות לזרז האנשים ולקראם שילחמו לחמי תורה וישתו יין נסיכם כלומ' שידרשו החכמות וישתעשעו בקניין התבונות ולא ישוטטו כי אם ברחובות השכל כי אם יעלימו עיניהם מן החכמה סופן להיות נסתים אחר החומר ותאוותיו. וקריאת החכמות אל האנשים שילחמו לחמם וישתו יינם ויזהרו מן המים הגנובים ומן לחם סתרים אע"פ שינעמו וימתקו כי אם יאכל מהם יהיה בחברת הרפאים והם המתים ויהיה בעמקי שאול עם שאר הקרואים והנפתים הוא דומה לאמרו ויצו ה' אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכול תאכל. ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות. וקרא המתים רפאים לרפיון כחם. ואם כוון במלת רפאים ענקים מן רפאים יחשבו אף הם כענקים. ר"ל כי לא די שהיא ממיתה בפעולתה החלשים אלא גם הענקים שהם סגולת המין האנושי לאומץ.