1
וחטאי חמס נפשו נגזר מן השערה ולא יחטיא. ר"ל מי שיחטיא אותי ולא ישיגני חמס נפשו. ר"ל גוזל מנפשו המושכלות שהם לחם חקה וזה הדבר המכוון ממנה.
2
וכל משנאי שהם אותם שלא יקרבו אלי אהבו המות והוא דומה לאמרו כי ביום אכלך ממנו מות תמות כי מי שגבר בשכלו עד שישלח ידו ויקח מעץ החיים ויאכל ממנו יחיה החיים הנצחיים. ואשר יתפתו לאכול מעץ הדעת טוב ורע וישימוהו מזונם בחייהם קרויים מתים וכל שכן אחרי מותם.