באמצו שחקים ממעל בא להעיד על מעלת השחקים והם השמים ויקרתם ואל ערך מציאותם בערך אל היסודות. ולפיכך הזכיר אותן בלשון אומץ. להודיע כי הגלגלים הם יסוד פשוט ואע"פ שהם הווים אינם נפסדים רק אם ירצה האל ית' להעדירם כי הוא ית' יכול על זה. אמנם הוא ית' צוה ונבראו ויעמידם לעד לעולם חק נתן ולא יעבור ולפיכך הזכיר אותם בלשון אומץ ולהעיר גם כן כי הם בלתי משתנים ולא יקרו להם השנויים אשר יקרו אל היסודות ואל מה שמורכב מהם. והסדר אשר סודרו בו בעת הבריאה הוא קיים בהם ולא נשתנה ולא ישתנה שינוי מתמיד כי אע"פ שמצאנו שינוי בגשמים השמימיים על צד המופת כאמרו שמש בגבעון דום וכיוצא בו. האלהים עשה שייראו מלפניו וחזר אל מנהגו הקדום ולא התמיד השינוי ההוא. ובעבור שהגשמים השממיים וצבאותיהם הם שומרים מרחקיהם ושומרים לסדרם ולא יעברו גבולם והם נעדרי האכיות והשנויים וההרכבות ויתר המקרים הקורים אל הגופים השפלים הזכירן החכם בלשון אומץ ואומר באמצו שחקים ממעל. ר"ל שהמציאם על תכונה אמיצה וחזקה ושמם עליונים במקום ובמעלה.
בעזוז עינות תהום. אמר כי בעת שהמציא ה' ית' עיינות התהום על תכונה עזה שם הייתי גם כן ולשון עוז במקום הזה מורה על הרבוי כמו ובמים עזים נתיבה. או יהיה עוז כמשמעו.