ונתן הסבה בזה ואמר כי נר מצוה ותורה אור כלומ' המצוה שיצוה אותה אביך תהיה לך במקום נר לשמור אותך ממחשכי הנהגותך שלא תכשל בהם. וכן תורת אמך תהיה לך לאור והתוכחות של מוסר שייסרוך ידריכוך אל דרך חיים וכלל בזה החיים הזמניים והחיים הנצחיים.
או ר"ל באמרו בתהלכך תנחה אותך כלומ' מצות אביך ותורת אמך כל אחד מהם תנחה אותך באורח מישור ותהיה עמך בכל דרכיך להצילך. וכן בעת שכבך היא תשמור עליך שלא יגע בך רע. ובעת היקיצה היא תשיח עמך ליישרך ולהנהיגך באורח מישור. והענין כי בהתנהגך על פי עצתם ועל פי מוסרם תנצל מכל היזק ומכל דבר רע. ועל דרך נסתרו נאמר כי קרא במקום הזה השכל אב והתורה והמצוה קרא תורת אם לפי שהיא התורה שקבלה אומתינו ואמר שראוי אל האדם שישמור מצות השכל וימליכנו על כל כחות הגוף והנפש וישים כל יצוריו סרים אל משמעתו ובאים בבריתו ולא יעברו מצות השכל בדבר מהדברים ועם כל זה ראוי שישמר תורת אלהיו ולא יטשנה רק תהיה שמורה בלבו ויהיו מצות השכל והתורה קשורים על לבו ועל גרגרותיו. והענין שלא יסורו מלבו ויתפאר בעשותו מה שיחייבו השכל והתורה כמו שיתפאר האיש בענקים אשר על גרגרותיו. ואמר אחר זה בהתהלך תנחה אותך כלומ' המצות והחוקים אשר יחייבו התורה והשכל יישירו פעולותיך והנהגותיך וינחו אותך באורח מישור בהתהלכך בין החיים בעולם הזה. וכן בעת שתשכב עם אבותיך והוא רמז אל המיתה הפעלים שתפעול על ידי מצות השכל וחוקי התורה ישמרו נפשך מן העונש הרוחני בהיותך בעולם הנשמות ולא יסור התענוג ההוא הרוחני ממך עד אשר תקיץ ותעמוד לגורלך לקץ הימין והוא זמן תחיית המתים. ואמר כי נר מצוה ותורה אור הוא נתינת סבה לאמרו בהתהלכך תנחה אותך כלומ' הסבה שאני אומ' כי מצות השכל וחוקי התורה יישירו הנהגות האדם ופעלו בעולם הזה. הוא כי המצוה שיצוה השכל והתורה הוא נר שבו יראה האדם וישקול פעולותיו ויישיר אותם ולולי השכל והתורה שיאירו שכל האדם ממחשכי הזמן היו פעולות אדם והנהגותיו הולכות על סדר בלתי נאות. ואמרו ותורה אור הוא נתינת סבה לאמרו בשכבך תשמור עליך כלומ' הסבה שאני אומר כי מצות השכל וחוקי התורה ישמרו נפש האדם אחרי המות מן העונש הרוחני הוא שהתורה ר"ל מה שיורו מצות השכל וחוקי התורה הם אור הנפש. ולפיכך בהתנהג האדם על פי עצתם ומוסרם תהיה הנפש באור הגדול בעולם הנשמות. ואמרו ודרך חיים תוכחות מוסר הוא נתינת סבה לאמרו והקיצות היא תשיחך כלומ' הסבה שאני אומר כי מצות השכל וחוקי התורה יסמכו נפש האדם בעולם הנשמות עד התחייה היא כי תוכחות המוסר שיוכיחו התורה והשכל הם הדרך להגיע אל דרך החיים והוא זמן התחייה. גם אפשר שהחכם הזה כוון באמרו כי נר מצוה ותורה אור להזכיר מעלת מצות התורה על הערת השכל וקרא מצוה העבודה והכניעה שתהיה מחמת הערת השכל ודרך הראייה קרובה אל ה' ית' ורצויה לפניו יותר מהערת התורה הן בעבור כי היא לא תהיה מיוחדת כי אם לשם שמים לא יתערב בה שום חונף ולא זיוף מצד שיתפאר בה. והן שהיא לא תהיה כי אם לנדיבות הנפש ורצותה להשתדל בכל יכולתה בעבודת אלוהיה לשמו. והן שהעבודה שתהיה מן השכל הצפון בלב כפלים ממה שנראה ממנה על האברים והן שהעבודה הבאה מהערת התורה היא מבוא אל העבודה הבאה מהערת השכל. והעבודה הבאה מהערת השכל היא לשמו ית' לא לייחול גמול ולא ליראת עונש. והן שמצות השכל אין להם קץ ותכלית כמצות התורה והן שהעבודה הבאה מהערת השכל בטוח בעליה מהכשל בה כי הנפש אינה נמשכת אליה אלא אחר הנחת תאות הגוף והגברת השכל עליה ושמושו בה כחפצו ורצונו ולפי שהעבודה הבאה מחמת הערת השכל גדלו מעלותיה הנזכרות בא לומר שלא תניח ההערה התורית ולבזות אותה כי עם כל זה מעלות התורה רבות ונשאות. ולפיכך בא להעיר זה החכם אנשי החכמה ואמ' כי נר מצוה ותורה אור וזה כי העניינים המצריכים להערת התורה רבים. אחד מהם כי האדם הוא מחובר מגוף ונפש ויש במדותיו מה שיביאוהו להתמכר בהנאות ולשקוע בתאוות הבהמיות ולנתק קשר השכל מעליו. ויש בו גם כן מדות שיביאהו למאוס בעולם ולהניח יישובו מפני התהפכות עניניו בו והתמדת הפגעים והיגונות עליו ולנטות אל העולם הרחוני. ושתי העצות אינם משובחות מפני שהאחת מביאה להפסד סדר בני אדם והשנית מביאה להפסד הנפש והגוף ומחמלת הבורא ועוצם טובתו על האדם שחננו מה שיתקן בו ענייניו ויכונן בו דרכיו בשני העולמים בסדר אמצעי בין השכל והתאוה והיא התורה הנאמנה השומרת הצדק שמרחקת האדם מתאותיו ושומרת לו גמולו באחריתו. ולפי' אמר זה החכם כי נר מצוה ותורה אור. ועוד כי הערת השכל אינה גוררת חיובי מעשה עבודת ה' ית' מתפילה וצום וצדקה ומעשר וגמילת חסדים ואין אדם מגיע בה לידיעת גבולי העונשים אשר יתחייב בהם המקצר. ומפני זה הוצרכנו לנר המצוה ולאור התורה לסדר העניינים המכוונים ולהגבילם. ועוד כי ההערה השכלית אינה כוללת כל האנשים מפני קוצר מחשבת קצתם ויתרון על קצתם. והערת התורה כוללת כל מה שהגיע לתנאי הצווי על דרך שוה. ואם הם חלוקים בהבנתם אותה. והערת השכל מתחלפת בהתחלף הכרת האדם אמנם הערת התורה כאשר זכרנו אינה מתחלפת בעצמה אבל צורתה צורה אחת שוה לכל לנער ולזקן ולכסיל ולמשכיל. ועוד כי מן הידוע כי בני האדם חייבים בעבודה כפי מעלות טובות האל עליהם ובכל דור מתחדשות סבות לעם זולתי עם אחר מביאות וגורמות שיוחדו בטובה מה' ית' וצריך בעבודה שיתייחדו הם בתוספת עבודת הבורא מבלעדי שאר העמים. ואין דרך לדעת מצד השכל לבדו כאשר ה' ית' בחר בנו והוציאנו ממצרים וקרע לנו את הים וכהנה רבות אין מספר ולא נגלה לנו זה רק באמצעות אור התורה. ועוד כי ההערה התוריי' היא הקדמה ומבוא אל הערת השכל בעבור צורך האדם בנערותו אל חנוך והנהגה ולמנוע תאוותיו עד שיחזק ויכון שכלו. וכן הנשים וקלי הדעת מן האנשים אינם נמשכים אחר הנהגת השכל והצריך הדוחק אל הנהגה בינונית שיסבלו אותה ולא יבצר מהם לעמוד בה ועל כן נוסדו התורות ונמצאו סובבות על קטבי ייחול הטובה והעונש. ולולי הנחת התורה ואורה הזורחת בלבבות לא היינו מגיעים אל הערת השכל כי אם בקושי. ועוד עם נר מצות השכל הוצרכנו אל אור התורה כי התורה כללה עניינים לא יוכל השכל לבאר אופני חיובם והם המצות השמעיות וכללים משרשי השכליות וזה היה בעבור שהיה העם אשר נתנה להם התורה בעת ההיא בענין גבירת התאוות הבהמיות עליהם ונחלשו מדעתם והכרתם מהבין הרבה מן השכליות ונתנה בהם התורה בזה מנהג אחד ושבו השכליות והשמעיות אצלם שוים בהערה עליהם ומי ששכלו והכרתו חזקים יתעורר עליהם ויקבלם על עצמו לשני הפנים ומי שנחלש שכלו מדרך חייובם יקבלם מצד התורה בלבד וינהג בהם מנהג השמעיות. ואחרי שלא יספיק לו נר שכלו ילך לאור התורה ומצותיה שדרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. ועוד כי התורה נגיע אליה באמצעות אדם שיראו על ידו אותות ומופתים שכל בני אדם שוים בהם מצד הרגשותיהם לא יוכלו לדחותם ויתברר להם מה שיבוא להם מצד ה' ית' במופתים מורגשים. וזאת תוספת על מה שהוטבעו עליו בשורש הבריאה והיצירה מן הערה השכלית ולפיכך הוציא החכם מצות השכל בשם נר והתורה בשם אור וזה מבואר.