עינים רמות לפי פשוטו קורא עינים רמות האיש שהוא רום עינים ועניינו גבה לב. ויש לדעת כי הגאות יהיה על כמה פנים מהם שיקרא עינים רמות או רום עינים והוא האיש שתהיה נכרת גאות לבו בעיניו ובהבטתו כי בהבטתו יכירו האנשים בו מדת הגאות. ויש גאוה שיוכר בעליה בהלוכו והוא הנקרא רגל גאוה והענין שיתהלך בגאוה ויש שיוכר גאותו בדבורו מכל מקום בכולם גאותם תקועה בלב אלא שבזה יראו סעפי הגאוה בלשון ובזה יראו על העינים ובזה בהלוכו ואמר החכם הזה כי ה' ית' שונא הגאות לפי שהגאוה תורה על טבע רע בתכלית הרוע כי היא תורה כי בעליה לא יכיר ערך עצמו ותגדל מעלתו בעיניו ולפי' תקטן בעיניו מעלת זולתו עד שיתגאה עליהם ולא הכיר הסכל המתגאה ערך כל כדור הארץ וכל מה שיש בה מצמח ובעל חיים ואדם ואל הגופים השמימיים וכל שכן אל הצורות הנכבדות קדושים מלאכי עליון די מדרהון עם בשרא לא איתוהי. אז יחדל מגאותו ויכנע לבבו הערל וידע כי אך הבל כל אדם וכל שכן הוא לבדו ולפי' אמ' כי מי שיתגאה הוא תועבת נפשו ית'.
ועל דרך נסתרו נאמ' כי קרא עינים רמות בעת שישים אדם עיונו בדברים רמים מאד ר"ל שהם רחוקים מהשגת השכל האנושי ויעבור הגבול בעיונו בחקרו מה למעלה ומה למטה מה לפנים ומה לאחור וכיוצא באלו מהענינים הרמים והנשאים בהן מעמד שכל. ואמר כי מי שיחקור בשכלו על הענינים הנעלמים אשר לא יגיע אליהם השכל האנושי הוא נתעב בעיני ה' ית' לפי שההריסה תביאהו להשומם או להאמין אמונה כוזבת או נפסדת. גם אפשר שקרא עינים רמות הכופר בהשגחה והענין שיאמין שלא תהיה השגחת ה' ית' עוברת מגלגל הירח ולמטה וקרא בעל הדעת הזה עינים רמות בעבור שיחשוב כי עיני השגחתו ית' שהם על דרך האמת משוטטים בכל הארץ ומשגיחים אפילו על השפל שבנמצאות השפלות יהיו רמות כלומ' למעלת האלהות ורוממותו יחשוב שלא ישגיח בשפלים ולא ידעו כי רם ה' ושפל יראה ואם נסק שמים שם מרכבות כבודו ואם נציע שאול משפטיו תהום רבה ולפי' אמר כי מי שיחשוב שבעבור רוממות האלוה ית' שמו עיני השגחתו הם רמות מהשגיח בשפלים הוא תועבה לפניו ית' ועל זה הענין רמז דוד המלך ע"ה באמרו אמרו לאלהים מה נורא מעשיך ברוב עוזך יכחשו לך אויביך כלומר כדי לייחש לך רוב עוז ורוב רוממות יכחישו היות השגחתך בעולם הזה השפל אויביך וקרא אויביו המתחכמים ההולכים אחר דיעותיהם וסברותיהם ולא יאמינו דברי התורה והנביאים המעידים על היות ההשגחה בכל הנמצאות השפלות.
ואחרי שהזכיר הדבר הראשון מהדברים שהם תועבה לפניו ית' והוא אמרו עינים רמות. הזכיר הדבר השני והוא לשון שקר ולפי פשוטו יאמר כי השקר הוא דבר נתעב בעיניו ית' ולפי שהוא רחוק ממעלתו ית' המרחק הקצה כי האלוה ית' הוא האמת האמתי אשר נתן לכל נמצא זולתו האמיתות. והאמתות נאמר עליו ית' ועל זולתו בשתוף השם בלבד כי הוא ית' הנמצא האמיתי אשר כל הנמצאים צריכים לו והוא ית' אינו צריך להם ולא לאחד מהם ולפיכך אין אמתתו כאמתת אחד מהם והוא שהנביא אומר הנביא וה' אלהי' אמת הוא אמת ואין לאחר אמת כאמתתו. והוא שהתורה אומרת אין עוד מלבדו כלומ' אין שם מצוי ראשון אמת מלבדו כמותו ואחר שהוא ית' שמו האמת האמתי אשר נתן לכל בעל אמתות האמתות יש להאמין שאין דבר נתעב לפניו כמו הדבר שהו הפכי אל האמת והוא השקר. ואפשר שקרא לשון שקר האיש שיורה לבני האדם דיעות בלתי אמתיות ויתן אמונות כוזבות ודיעות נפסדות לבני האדם.
והזכיר אחרי כן הדבר השלישי הנתעב בעיניו ית' והוא וידים שופכות דם נקי ואמר כי האיש השופך דם האיש הנקי והצדיק על לא חמס בכפיו הוא שנאוי ומשוקץ בעיניו ית' וזה כי ה' ית' ברא האדם כדי שיעבדהו ומי שיהרוג אותו ויגרשהו מעבודת אלהיו תשוב נפש הנהרג אל האלהים ותאמר כי פלוני גרשו מעבודתו ואין אדם בעולם שלא יחרה אפו על כיוצא בזה וכל שכן מלך מלכי המלכים הקב"ה. ולפי זה הפי' יהיה נקי תואר אל האדם כלומ' שופכות דם איש נקי במעשיו. ואפשר שיהיה נקי תאר לדם ובעבור היות הפעולות האנושיות מיוחשות אל הרוח והרוח הוא האיד העולה מן הדם והוא הנושא אל הכחות. ובהיות הדם נקי יתחייב ממנו רוח נקי נושא לכחות נכבדות. קרא האיש בעל פעולות נכבדות דם נקי כי על הרוב איש כזה יהיה דמו בטבע נקי ולפי' היה רוחו נושא לכחות נכבדות. ובאמרו שופכות דם נקי נרמז ממנו האיש בעל המעשים הנכבדים שדמו נקי. ואפשר שקרא החלק השכלי מכחות הנפש נקי והכח הזה השכלי המכוון ממנו הוא שיצא מן הכח האנושי אל הפועל האלהי והוא שימלוך על כחות הגוף וישלים המכוון ממנו. ומי שימליך המלך זקן וכסיל ויעביד שכלו לתאותו הוא שופך דמו כלומ' הורג ומאבד הכח השכלי וזה שהכח הזה השכלי בעת שלא יצא אל הפועל הוא איננו מן הכוחות הגופניות עד שיפסד בהפסד נושאו שהוא הגוף רק בעת שתשק ערפה לחמותה ותפנה אליה עורף הכח הזה ישאר קיים על דרך ורות דבקה בה ויהיה מגורש מעולמו מעותד אל העונש הרוחני אם אין עליו מלאך מליץ אחד מני אלף לאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כופר ולפיכך אמר כי האיש שיאבד בפעלותיו הרעות זה הכח השכלי ותחת היות מכוון ממנו שימלוך על כל כחות הנפש והגוף יעבידהו ויבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכור עד שיגרום אבידתו הוא נתעב בעיני ה' ית' וזה רצה באמרו וידים שופכות דם נקי.