על כן פתאום יבא אידו ר"ל בעבור רעתו והיותו רע לשמים ורע לבריות בפתע פתאום יבא שברו כי מטבע העולם שבהמצא איש על זאת התכונה הרעה יקומו עליו ויכריתוהו. ואם אין זה יחולו עליו הענשים האלהיים. וקרא החכם הזה הרמיזה שירמוז האיש בעיניו להורות על דבר מהדברים קריצה והרמיזה שירמוז ברגליו מלילה. והרמיזה שיעשה בידו הוראה והוא אמרו מורה באצבעותיו והוא מענין את מי יורה דיעה. ואפשר שלשון קורץ נגזר מן קרץ מצפון שענינו השחיטה והחתיכה ומולל נגזר מן כל המוללו מריח ריחו. ומורה באצבעותיו נגזר מן ירה ויור. ובעבור היות הרשע הרומז בעיניו או מולל ברגליו או מורה באצבעותיו מזיק וחובל באחרים כי דברי נרגן ורמיזותיו הם כמתלהמים. והם ירדו חדרי בטן אמר קורץ בעיניו כלומ' שוחט ומכה חבירו ברמיזת עיניו. וכן הוא מולל חבירו ומכאיבו ברמיזת רגליו וכן הוא מורה חצציו בלב ויכרו ברמיזת ידיו.