בני אם ערבת לרעך. ענין הערבות ידוע כי הוא דבר שמתערב אדם בו עם אחרים ללא צורך לו בו והוא שמשתעבד למלוה בדבר הלוה על מה שהלוהו ולא יגיע בו לערב הנאה כלל. ואשר ירגיל עצמו בשעבוד זה יכשל לעיתים שיכנס ערב בשביל איש זר שלא יבוא לפרוע חובו. ובא להזהיר בענין הערבות הנהוג בין בני אדם שלא ירגיל בו אדם ואמר בני אם ערבת לרעך וקרא המלוה רעך ויורה על זה אמרו כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך שאין ספק שהוא קורא ריע במקום הזה המלוה. ור"ל בני אם עשית ערבות לאיש מן האנשים ונדרת לרעך שהוא המלוה לפרוע חוב האיש ההוא אם לא יפרעהו הוא ותקעת לזר שהוא המלוה כפך לפורעו אם לא יפרעהו הוא לא תחשוב שלא עשית דבר גדול ושלא קיימת אסר חזק במה שערבת לרעך ובמה שתקעת לזר כפך כי במעשה הזה אשר עשית נוקשת ואע"פ שלא עשית מעשה רק שדברת באמרי פיך ונתרצת להיות ערב נפלת בתוך מוקש ובעבור אמרי פיך אתה נלכד.