הוא ימות באין מוסר ר"ל וסבת מותו היא בעבור שלא ישמע מוסר מוכיחיו ובעבור רוב אולתו ישגה מן הדרך הטוב.
ועל דרך האמת נאמר כי החכם הזה קרא הנפש הצומחת והנפש החיה זרה ונכריה וקרא אחרים וזרים ונכרים הכחות החמריות בעבור היותם זרות ונכריות מעצמות האדם כי האדם לא נתעצם בשתי הנפשות הנזכרות רק נתעצם בכח השכלי אשר בו ולפיכך אמר הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה. והענין שלא תמשיך אחר תאוותיה ותענוגיה פן ישבעו זרים והם התאוות הגופניות ממה שהיה ראוי שישבע הכח השכלי וכמו שהיה ראוי שיהיו פעולתיך פעולות אלהיות יהיו פעולות זרות ונכריות. ובאמרו ושנותיך לאכזרי ועצבך בבית נכרי קרא יצר התאוה אכזרי ונכרי כי הוא סבת כל מרי וכל רע. ונהמת באחריתך ר"ל כי בהתקרב אחרית ימיך אשר תהיה מוכן אל הנסיעה ואשמותיך תהיינה צרורות עליך ותהיינה עונותיך על עצמותיך אז תנהום מפחדך מן הדין האלהי. שתה מים מבורך כלו' תתעסק בהשלמות נפשך המשכלת אשר היא לך לבדך ושתה נוזלים מתוך בארך ותקנה המושכולות שהם מזון נפשך ויפוצו מעיונותיך חוצה שתועיל בהם גם כן זולתך. יהיו לך לבדך כלומ' וזה שתעשה מהשלמת נפשך יהיה תועלתך בלבד ותהייה נוטר כרמך ולא כרמי זולתך. ואין לזרים אתך ר"ל ואז לא יהיה עסקך לצורך דבר חוץ מעצמותך. יהי מקורך ברוך ר"ל ששכלך יגבר ויעדיף. ושמח מאשת נעוריך רוצה בו התעסק בהשלמת הנפש המשכלת אשר היא חלקך בחיים. ואמרו דדיה ירווך בכל עת בא לרמוז כי אם ישתדל האדם להוציא שכלו מן הכח האנושי אל הפועל ויעלה במדרגת סולם החכמה ישפיע עליו מן השכל שיעור שירווה צמאונו. ואמרו באהבתה תשגה תמיד ר"ל שלא יסחור כי אם סחרי החכמה ולא ישתעשע כי אם באהבתה. ולמה תשגה בני בזרה כלומר למה תשים כל פעולותיך נוטות אל אהבת הנפש המתאוה שהיא זרה מעצמותך. ותחבק חיק נכריה כלומ' ותדבק באהבת הנפש הבהמית שהיא נכריה ולא נתעצמת בה מצורף אל זה שנוכח עיני ה' דרכי איש והטוב והרע שיעשהו האדם גלוי לפניו ויגמול על הטוב טוב ועל הרע רע. ואפשר שאמרו שתה מים מבורך ונוזלים מתוך בארך כלומ' כי מים עמוקים עצה בלב איש ואיש תבונה ידלנה. ואמר ואתה בן אדם שחננך האלהים שכל וחכמה ויש מים חיים ומים עמוקים נתונים בך בכח הוצא אותם לפועל ודלה המים החיים ההם ושתה מהם והשקה לזולתך. ובאמרו שתה מים מבורך רמז שיקנה הוא החכמה לצורך השלמת נפשו. ובאמרו יפוצו מעינותך חוצה רמז אל עשיית הנפשות. או יאמר הדבר שהוא בכח הוצא אותו אל הפועל כאדם האומר מעיין החכמה שהוא בלבך שימהו נובע ויצא לחוץ.