ראשית חכמה קנה חכמה אין המכוון מן המאמר הזה שהוא יקדים למוד חכמת האלהית ללמוד שאר חכמות רק ר"ל שהוא ישים אותה ראשונה במעלה וישים תכלית כל שאר החכמות הלמודיות והטבעיות כולם להגיע אליה.
ובכל קניינך קנה בינה ר"ל ועם כל קנין חכמה תהיה טבעית או אלהית אתה צריך אל החכמה הלימודית הנקראת בינה מפני שהיא מחדדת השכל והיא הצעה וסולם לשאר החכמות.
ואפשר כי באמרו ראשית חכמה קנה חכמה הודיע החכם הזה שיש מושכלות ראשונות שהם מושכלות בלא למוד אבל הם ידועות לחומר השכל אשר באדם ומאותם המושכלות הראשונות תלקחנה הקדמות ותלדנה תולדות מופתיות ובזה הדרך ימצא מופת לכל חכמה מופתית כי לכל מין ומין מן החכמות יש מושכלות ראשונות אשר מהם תצאנה תולדות המופת עד שישיג האדם אמתת המבוקש בחכמה ההיא וכל מה שילמוד האדם מכח המושכלות הראשונות יקרא שכל קנוי. וכן החכם הזה קרא הדברים שיושכלו בלא למוד ראשית חכמה. והדברים שיושכלו בלמוד קרא אותם קנין. והקנין ההוא חלק לשני חלקים. התולדות האמצעיות והראשנות שהם בהצעות קרא חכמה קנויה לפי שחכמה הוא שם משותף לכל מיני ערמה ותחבולה הן מלאכה הן מדה הן למוד טוב או רע. והתולדות האחרונות המורות על אמתת המבוקש קרא בינה קנויה לפי ששם בינה נופל על ידיעת אמת ויהיה פירוש הפסוק כן בראשית חכמה כלומ' בהקדמות מושכלות ראשונות אשר מהם תעשה ההיקש תקנה תחבולה כלומ' תשיג תולדות שהם תחבולה לדעת האמת. ובכל קניניך כלומ' בכל התולדות שהם חכמה קנויה תקנה בינה כלומ' תשיג האמת מן המבוקש.
ויש שפירשו ראשית חכמה קנה חכמה בענין זה כלומ' שתקבל מן החכמה האלהית ראשי פרקים מחכם מקובל. ובכל קנינך קנה בינה ר"ל שכל חותם ראשי פרקים שקבלת יש לך להבין אותם בלבך עד שיהיו מקובלים בלבך.