Immanuel of Rome on Proverbs 31:6

תנו שכר לאובד ויין למרי נפש כלומר הראוי לשתות היין והשכר הוא האובד כלומר האדם הנפסד בכל ענייניו והאיש שהוא מר נפש על דבר מן הדברים שהוא מתוך היין ישכח רישו ועמלו לא יזכור עוד כי מטבע היין שהוא משמח ומעביר הדאגה. ואמרו ועמלו לא יזכור עוד כלומר לא יזכור רישו ועמלו בעוד היין בקרבו. או יאמר תנו שכר לאובד ויין למרי נפש נתינה תמידית ומתוך כך היא ישכח רישו ועמלו לעולם כי כמו שתהיה שתיית היין תמידית כן תהיה שכחת הריש והעמל תמידית.