זה הפסוק גם כן הוא מענין המהלל שיהללו הבנים והבעל האשה שהיא אשת חיל והוא שיאמרו שקר החן כלומר שאר הנשים תמצא מהן שתהיה אשת חן או שתהיה יפה בצורתה והכל נחשב הבל וריק החן והיופי ואין להלל האשה בעבור חן או יופי כי מה בצע בהיותם נושאות חן בעיני רואיהם ואם תהיינה יפות מראה ובריאות בשר אם לא תהיינה בהן המדות הטובות ויראת השם אך האשה הזאת והדומה לה במדותיה שהיא אשת חיל ויש בה יראת השם היא תתהלל כלומר היא ראויה שיהללוה בני אדם.
או יאמר שקר החן והבל היופי כלומר יאמרו בניה ובעלה האשה הזאת שאנו מספרים מהללה אף על פי שהיא נושאת חן ויש מן היופי מה שראוי שתקרא בעבורו יפה שקר הוא זה החן וזה היופי כלומר הבל הוא ולא נשבח אותה רק בעבור שקבצה מיראת השם ית' והוא אמרו יראת השם היא תתהלל כלומ' בעבור מה שיש בה מיראת השם ושהיא יראת השם היא ראויה למהלל.
או יאמר שקר החן והבל היופי אינו דבר של כלום החן והיופי שיש בה בערך אל מה שיש בה מיראת השם. או יהיה אמרו יראת ה' היא תתהלל בעצמה כלומר היא עושה מעשים שבעבורם יהללוה וכאלו היא מהללת עצמה בעבור היותה היא סבת מהללה.
ועל דרך נסתרו יאמר כי בכלל המהלל שיהללו הנפש אשר הגיעה אל ההצלחה יאמר שקר החן והבל היופי כלומר לא בעבור קנין החכמה והוא החן ולא בעבור נועם המדות בלבד והוא היופי הגיעה הנפש הזאת אל ההצלחה האמיתית ודבקה באלהיה כי שני אלו הענינים ואם הם ענינים נפלאים לא יספיקו לבדם. אמנם הסבה אשר בעבורה הגיעה הנפש הזאת להיותה צרורה בצרור החיים היא שעם החכמה ונועם המדות קנתה יראת ה' הכוללת עשיית כל המצות המעשיות שהם השרשים נושאי הכונות והדעות והאמונות וכוללת גם כן המניעה מכל אשר הזהירה ולכן בעבור שקצבה שלשת העניינים האלה והם קנין החכמה ונועם המדות ויראת השם דבקה באלהיה והיא ראויה להתהלל.