אמר כי האשה הראויה שתקרא אשת חיל היא דורשת ומבקשת לבעלה או לסוחרים שיביאו לה הצמר והפשתים והיא עושה בהם המלאכות כמו הטויה והאריגה בחפץ גדול כלומר בתאוה ובחבה בכפיה ובאה מלת כפיה בחסרון הבי"ת וכאלו אמר ותעש בחפץ בכפיה.
או יאמר ותעש חפץ בכפיה כלומר היא דורשת הצמר והפשתים ועושה מהם חפצים בכפיה ובא על דרך שלחו באש מקדשך שעניינו שלחו אש במקדשך. ואמרו דרשה צמר ופשתים בא לומר כי היא מתעוררת מעצמה לדרוש הצמר והפשתים ואינה צריכה שיעוררנה זולתה על זה.
ועל דרך נסתרו יאמר כי הנפש המשתדלת להגיע אל ההצלחה היא לא תתעורר אל ההצלחה בהעיר אותה זולתה בלבד רק תתעורר מעצמה על זה על דרך על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי והוא אמרו דרשה צמר ופשתים. והצמר והפשתים ידוע מעניינם שהם לכסות בהם הגופים ולשמרם מן ההיזק והם משל אל החכמות אשר יכסה בהם האדם את קלונו ואין ערום כמו הערום מן הדעת והחכמה.
ואמר כי הנפש המשתדלת להגיע אל ההצלחה היא מתעוררת מעצמה אל למוד החכמות והיא קונה קנין החכמה בחפץ גדול בפעולתה ולפי מה שפירשנו ותעש בחפץ כפיה יאמר שהיא תעורר מעצמה אל קנין החכמה ותחדש היא מעצמה למוד או סברא או עיון או עשיית מופת או דבר מדברי החכמה מה שלא למד מזולתו רק שיעשהו בידיו כלומר שיתעורר אליו מעצמו.