אמר כי מציאות האשה שתהיה אשת חיל הוא דבר כמעט נמנע ולא תמצא כי אם בעת מן העתים על צד הזרות ולפיכך אמר מי ימצא כלומר מי הוא זה אשר זכה למצאה. ואמר מי ימצא על צד ההפלגה כאמרו מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה שעניינו מי זה אשר זכה לדעת מן החכמה מה שהתבאר לו כי רוח בני אדם תעלה למעלה. ורחוק מפנינים מכרה כלומר יותר רחוק הוא שיגיע האדם אל זה המסחר ואל זה השכירות מן ונתתי מכרם מהגעת האדם למצא הפנינים כלומר יותר קרוב למצא ענינים עם דוחק מציאותם ממה שימצא אשה שתהיה אשת חיל. וענין אשת חיל הוא שימצאו בה כל התארים שיזכור אחר זה והוא שיבטח בה לב בעלה ולא יחסר עמה שלל ושתגמלהו טוב ולא רע כל ימי חייה ובכלל שימצאו בה כל התארים שיזכור מהנה ועד סוף הספר ולפיכך אמר כי רחוק הוא שתמצא אשה שתהיה על זאת התכונה ומי שזכה בה אשריו וכשתמצא תהיה מעלתה בין שאר הנשים כמעלת הפנינים על שאר האבנים. ויש לדעת כי קרא זה החכם אשת חיל הנפש המשכלת אשר באדם בעת שתשים מגמת פניה לקרבה אל ההצלחה האמתית ואמר כל נפש ונפש אעפ"י שהמכוון מכולם הוא דבר אחד זוכה לצאת מן הכח אל הפועל לדבקה באלהיה רק מציאות הנפש הזוכה אל ההצלחה האמתית הוא דבר רחוק איננו נמצא בכל הנפשות והוא דומה לאמרו ראיתי בני עלייה והם מעטים והמצא נפש שתהיה על זאת התכונה הוא דבר רחוק כריחוק מציאות הפנינים והם האבנים הטובות הנסגרות לפני ולפנים ובהמצא נפש שתהיה על זאת התכונה תהיה מעלתה על שאר הנפשות מעלתה כמעלת הפנינים על שאר האבנים. וענין הנפש הזוכה צריך שימצאו בה כל התארים שיזכור עד סוף הספר.