הנמלים עם לא עז ר"ל הנמלים ידוע מעניינם שאין בהם אומץ גבורה ועם כל זה יש בהם מן הזריזות והערמה שיכינו בקיץ המאכל שיספיק להם כל השנה ואמר זה כדי לזרז העצל ולהעיר אותו משנת אולתו ולהכלימו במעשה הנמלה כלומר אם הנמלה שהיא ברייה קטנה ובלי שכל יש בה מן הזריזות והערמה עד שבעת הקיץ אשר הוא הזמן הראוי לצבור הבר ולאסוף התבואות תכין מאכלה לצורך כל השנה איך יתעצל הסכל למצא מחיתו בימי חרפו והוא העת הראוי לאסוף מן ההון מה שיספיק לו לעת זקנותו ולא ישיב אל לבו ימי הרעה אשר הרבה יהיו.
וכן יתעורר בזה האדם הנשקע באהבת תאוות הזמן ויקצר בעבודת האלהים ובקנין החכמה ובהשלמת נפשו וישיב אל לבו מעשה הנמלה שהיא תכין בקיץ לחמה וישלים המכוון ממנה והוא יתרשל מהשלים המכוון ממנו ולא יכין בערב שבת שהוא משל אל העולם הזה שהוא עולם המעשה מה שיאכל בשבת כלומ' מה שימצא בעבורו עונג ושמחה בעולם הנשמות ואיך לא יכין צידה אל הדרך אשר הוא הולך הרחוקה ולא יתור מקום לחנותו שהוא יצטרך ליסע מן המקום הזה מוברח ולא ידע אנה יטע אהלי אפדנו. והנה אם יכוין האדם בעולם הזה ללכת דרך יום או יומיים יכין מן המאכל והמשתה מה שיספיק לו הדרך הקטן ההוא ואיך לא יתעורר הסכל המקצר לחשוב מה היא הצידה והמעשים הטובים אשר הכין לנפשו אל הדרך הרחוקה אשר יצטרך לעשות ולא לעשות ולא ידע מתי ואל על יקראהו והנה אם יקרא אדם לפני שופט אחד יירא ויחרד ואיך יהיה ענין האדם יקראנו האלהים ויביאנו במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע ואיך לא יתעורר ממעשה הנמלה ויכין צידה לנפשו היתומה ויתור לה מקום מנוחה להיות לה מהלכים בין העומדים ההם ואיך לא יכין מן המעשים הטובים להיות לו מליצי יושר לומ' פדעהו מרדת שחת מצאתי כופר כלומר מצאנו בו דבר ראוי שיכופר עונו בעבורו.