אמר החכם הזה כי שלשה עניינים הם מכלל הדברים שנפלאו ממנו ונעלמו מעיני שכלו ואם תחבר עמהם דבר רביעי יהיו ארבעה וכל אלו הארבעה הם ענינים נעלמים לא נודעו אליו. והדבר הראשון הוא דרך הנשר בשמים כלומר כי הנשר בעופפו על פני רקיע השמים יפלא בעיני האדם לדעת אי זה הדרך עבר הנשר בעופפו וזה כי העוף בעופפו לא יניח רושם באויר שיוכר אחר שיעבור באויר העוף וילך לו. והזכיר הנשר והוא הדין לשאר העופות או הזכיר הנשר בעבור שיגביה לעוף עד שיסתר מעיני האדם לרוב הגובה ולפיכך יעלם מן האדם הדרך אשר יעוף בו
דרך נחש עלי צור כלומר בעת שילך הנחש על הצור לא יעשה בו רושם נכר שיוכל האדם לכוין מקום הליכתו ולומר זה הדרך הלך בו ולפיכך הזכיר הצור שהוא קשה להתפעל ולא אמר דרך נחש על הארץ כי הארץ ממהרת להתפעל יותר מהצור והלוך הנחש בה יעשה רושם נכר. והזכיר הנחש והוא הדין לשאר בעלי חיים הקטנים אשר לא יעשו רושם גדול במקום אשר ידרכו עליו ואולי כי הזכיר הנחש לשתי סבות האחת שהוא לא ידרוך ברגליו כי אין לו רגלים לפי שדרך הבהמות ושאר בעלי חיים לעשות רושם ניכר בפרסות רגליהם במקום אשר ידרכו בו. אמנם הנחש בעבור היותו נעדר הרגלים לא יעשה רושם ניכר בהליכתו והסבה השנית אשר בעבורה הזכיר הנחש בעבור היות הליכתו כל כך מעוקלת שלא יוכל האדם לכוין איך היתה תכונת הליכתו באותם הרשמים. וכשיתחבר עם העיקול קושי המקום אשר ילך עליו והוא שילך על הצור יתחברו שתי סבות שלא יוכל האדם לכוין מקום הליכתו וזה שעל הצור לא יעשה רושם ניכר ואפילו אם ירשום בו רושם קטן יהיה הרושם ההוא מעוקל ונפתל שלא יוכל לכוונו.
דרך אניה בלב ים אמ' כי האניה בעת שתלך על פני המים אע"פ שהיא עושה רושם גדול במים וכשתרוץ הספינה בחוזק על הים תשאיר אחריה מקום עמוק כעומק מה שתטבע מן הספינה במים מכל מקום אחר שעה יתפשטו המים ולא ישאר במים שום רושם ולא יוכל האדם לכוין אי זה הדרך שעברה הספינה.
ואלה השלשה ענינים אשר הזכיר החכם שנעלמו ממנו לא תחשוב שיהיה ענין המאמר שהוא חקר לדעת אותם ונעלמו מעיניו כי איך יאמר סכל אחד כדברים האלה שהוא יבקש לדעת הדרך מן האויר אשר עבר בו העוף והדרך אשר דרך בו הנחש בעוברו על הצור והדרך שעברה בו האניה בעברה על הים כל שכן וכל שכן שלא יאמר חכם אחד כיוצא באלה הדברים. אך ענין המאמר הוא כי כמו שנעלמו הענינים האלה מעיני כל האדם ולא יוכל לדעתם כן הוא נעלם מעיני האדם לדעת הדבר הרביעי שיזכיר אחריהם והוא דרך גבר בעלמה כלומר כשישכב האדם עם האשה שלא תהיה בתולה ויכונו שניהם להעלים הענין יהיה דבר רחוק להכיר הדבר ההוא כי הוא לא יעשה בה רושם יוכר אחר שעה. ולפיכך סמך אל זה כן דרך אשה מנאפת כלומר כהעלם הדברים הנזכרים כן העלם מעשה האשה המנאפת וזה שהיא אוכלת והוא כינוי אל מעשה הניאוף ומחתה פיה שענינו שהיא מקנחת עצמה ואחר כך תוכל לומר לבטח לא פעלתי און כי מעתה לא נשאר בה בעבור אותו המעשה רושם שיוכר בה. ואמר זה להודיע כי הנשים תוכלנה לזנות תחת בעליהם בסתר ותוכלנה להעלים זנותן. ודע כי מלת עלמה תפול בלשון העברי על בתולה ועל אשר איננה בתולה. אמנם במקום הזה אשר ביארנו על אשר איננה בתולה. וכמוהו הנה העלמה הרה ויולדת בן. כי לו היה רוצה באמרו ודרך גבר בעלמה הבתולה היה הדבר בהפך כי הדבר ההוא נכר ונראה ונגלה בבתולה אבל רצה בלתי הבתולה ועל כן חברו עם אמרו דרך הנשר בשמים דרך נחש עלי צור דרך אניה בלב ים כי הליכתם על המקומות האלה אינה ניכרת ואינה ידועה מפני שאין עושין בה דבר. ודרך גבר בבתולה נכר ונראה בעבור מעשהו בה וכיון שהדבר כן לא רצה באמרו ודרך גבר בעלמה כי אם זולת הבתולות וענין עלמה ונערה הוא אחד כאשר אמר והיה הנערה אשר אומ' אליה ואחר כך אמר עליה והיה העלמה היוצאת וזו בתולה וכן שתי הלשונות שוות באנשים גם כן אמר שאול בן מי זה הנער אבנר ופעם אחרת אמר בן מי זה העלם הנה התבאר זה הענין אין ספק בו.
ואפשר שכיון לומר ודרך גבר בעלמה שקרא הצורה גבר והחמר עלמה ואמר כי כמו שדרך הנשר בשמים ודרך נחש עלי צור ודרך אניה בלב ים הם דברים נעלמים ולא יוכל האדם להשיגם כן הוא נעלם ורחוק מהשיג חול צורה בבעל הצורה פתאום בלא זמן. ואמר אחריו כן דרך אשה מנאפת קרא החומר אשה מנאפת כי כמו שהמנאפת תנאף עם אדם אחד ואחר כך המנאפת ההיא תנאף עם אדם אחר ואחר כך עם אחר וכן לעולם כן הענין בחומר שהוא יעמוד זמן אחד עם הצורה האחת ואחר כך יפשוט הצורה ההיא וילבש צורה אחרת וכן לעולם יפשוט צורה וילבש צורה ולא יסור מעשות כן.
ואמרו אכלה ומחתה פיה כלומר שהוא בלובשו צורה שנית אחרי שפשט הצורה הראשונה לא יוכר בו זכר מן הצורה הראשונה. ואמרו לא פעלתי און כלומר שאין בזה הדבר בפשוט הצורה ובלבוש צורה אחרת עול. והענין שטבע המציאות כן חייב שלא תהיה הויה כי אם בהפסד הדברים ההוים.
ורבים יחשבו כי החכם הזה נפלא על יציאת הוולדות מן הרחמים ויאמרו כי החכם המשיל שוב הרחם אל תכונתו אחרי הלידה ברגע אל מה שיקרה ממעשה האניה בלב ים והנשר בשמים וזה שהנשר עם גדלו ומהירות דחיפתו יקרע האויר בחזקה ותכף עופפותו יחזור האויר אל משפטו וכן האניה תקרע בחזקה מי הים במרוצתה ותעשה בהם רושם גדול מדי עברה וברגע קטן ישוב הים לאיתנו ושניהם דומין בענין הלידה. וכן דרך נחש עלי צור אעפ"י שאיננו בדמיון האויר והמים הזכירוהו מפני שלא יהיה בו בהילוכו על הצור רושם ניכר. ואמרו ודרך גבר בעלמה לפי זה הפירוש ר"ל ויציאת הולד מבטן העלמה שהיא הנערה שתעשה בה הלידה רושם מבואר ותחזור אחר שעה לאיתנה. גם נוכל לומר כי אמרו דרך נשר בשמים כיון החכם בנשר הכובב בעל הקצוות אשר אורו יוצא מראשו ונמשך באורך הגלגל כחוטי השיער והכוכב הזה הוא נסתר תחת אור החמה ואינו נראה כי אם למקצת שנים פעמים לשלושים שנה ופעמים לארבעים שנה ופעם לזמן ופעם ליותר ולא יכלו החכמים לתת זמן קצוב לזמן הראותו לפי שאינו שומר הסידור ויראה שעל הכוכב הזה אמר רבי יהושע לרבן גמליאל כוכב אחד יש ועולה אחד לשבעים שנה ומטעה את הספנים ומה שאמר עולה אחת לע' שנה אין המכוון מן המאמר ההוא שהוא יעלה בכל פעם אחת לשבעים שנה אלא הכוכב ההוא עלה באותו הפרק אחת לשבעים שנה ופעמים יעלה לזמן פחות ממנו ופעמים לזמן עודף עליו.
והכוכב הזה אינו ממספר האלף וכ"ב כוכבים המחולקים על מ"ח צורות הגלגל רק עם הכוכב הזה ועם הב' כוכבים קטנים שהאחד מהם בקוטב הצפוני והאחר בקוטב הדרומי הן אלף וכ"ה כוכבים והסבה שהם לא נמנו עם כוכבי הצורות שהם ארבעים ושמונה צורות הגלגל מפני התרחקם מהם ולא יוכלו לחברם אל אחת מהצורות כי המ"ח צורות הגלגל יש בכל צורה מהם כוכבים רבים והמ"ח צורות מהם י"ב צורות נתונות על חשב אפודת הגלגל השמיני והם הי"ב מזלות הידועים ובהם ש"ס כוכבים ומהם כ"א צורות נתונות לפאת צפונה מאופן המזלות ובהם שמ"ו כוכבים ומהם ט"ו צורות נתונות לדרום מאופן המזלות ובהם שי"ו כוכבים הרי מ"ח צורות וכלל כוכביהם אלף וכ"ב ועם זה הכוכב בעל הקצוות ועם הב' כוכבים אשר בשני הקטבים יהיה אלף וכ"ה כוכבים.
ודע כי זה המספר אשר נתנו החכמים לכוכבי השמים אין המכוון ממנו שיהיו כוכבי השמים אלף וכ"ב ולא יותר רק אלף וכ"ב הוא מספר הכוכבים הגדולים המאירים על הארץ אשר יוכל האדם לעמוד על מניינם ואשר יגיע כח ראות האדם אליהם לדעת שעורם ובעבור שזה הכוכב בעל הקצוות איננו שומר סדר בעלייתו ובהראותו אמר עליו זה החכם שנפלא ממנו ענינו ולא יוכל לכוין מהלכו כי מי יוכל לדעת אם זה הכוכב שעלה בסוף ל' שנה יהיה הוא אשר יעלה פעם אחרת לסוף ארבעים שנה ופעם אחרת לסוף שבעים שנה ואולי כל אחד מהם הוא כוכב בפני עצמו ומפני זה אמר כי נפלא ממנו עניינו עם היותו מן הדברים הנופלים תחת אפשרות השכל.
ואולי כי הכוכב הזה היו קוראים אותו בזמן ההוא כוכב הנשר ואינו הכוכב אשר נקראהו היום כוכב הנשר כי הכוכב אשר נקראהו היום כוכב הנשר אינו הכוכב הידוע הנקרא בעל הקצוות ואולי כי קראו הכוכב בעל הקצוות כוכב הנשר בעבור שלא נודעה תנועתו והוא לדמיון הליכת הנשר שאין לו עת קצוב לעופפותו ובאוות נפשו יעוף באשר יחפוץ או קראוהו כוכב הנשר בעבור שהוא לדמיון עופפות הנשר שיגביה לעוף עד שלא יוכל ראות האדם לעמוד עליו וכן לא נדע לעמוד על תנועת זה הכוכב.
ואמרו ודרך נחש עלי צור אמר שנעלמה ממנו ידיעת נחש בריח לויתן נחש עקלתון אשר הוא התלי על זה הענין יורו ראש התלי וזנבו על דבר מהדברים אחרי שהתלי איננו כי אם כריתת שני עגולים והוא פלך השמש הכורת פלך הירח וכן על אי זה ענין יהיה הגעת כח הגשמים השמימיים על הנמצאות השפלות כי מה שיורו על דרך ענין הטבעי בהם ממה שימשך מזריחתם ושקיעתם ועלייתם וירידתם ברבעי הגלגל מן החום והקור והלחות והיובש אין להפלא. אמנם מה שיפלא מהם הוא משאר משפטי הכוכבים הרחוקים מכל היקש והזכיר התלי בעבור היותו המיוחד בהוראת המשפטים כאמרו בספר יצירה תלי בעולם כמלך על הכסא ואמרו עלי צור המשיל השמים לחזקתם אל הצור בעבור היותם חזקים כראי מוצק רחוקים מן ההויה וההפסד אחרי שהמציאם האל ית' שמו.
ואמרו דרך אניה בלב ים אפשר שקרא אניה השביל אשר ברקיע השמיני הדומה במראיתו לחלב וקורין לו בקעת חלבית או בקעה לבנונית ובעבור שהאניה שהיא בלב ים לא יראה ממנה כי אם לובן בגד הנס בלבד והים הוא דומה לרקיע דמה אליה הבקעה החלבית שהיא כרקיע הדומה לים וכוון החכם לומר כי נפלא ממנו סבת היות זאת הבקעה דומה במראיתה לחלב משונה משאר חלקי הגלגל וחכמי התכונה אומרים כי יש בה כוכבים קטנים שאין אורם בהיר כל כך והוא נפרש לפניו ולאחריו ומכסה פני הבקעה והיא מקפת באורכה רוב הרקיע ומושכת ברחבה כגון ד' חלקים ובמקומות יותר מזה.
ואמר אחר זה ודרך גבר בעלמה אמר כי מכלל הדברים שנעלמו מעיני ידיעתו הוא ידיעת הסבה איך ימצא העובר בבטן האשה חדשים ידועים בתוך השליא במעי אמו והוא בעל חיים מתנועע ניזון שם ממה שתאכל אמו ולא יוציא מלמטה ואנו רואים שאם יסגר בעל חיים שעה קטנה במקום שלא יוכל האויר להכנס אליו ימות לשעתו וכן מי שיאכל ימים אחדים ולא יוציא מנקביו ימות בצער גדול ואיך יהיה ענין העובר במעי אמו סגור חותם צר מוקף בשלייתו וערפל חתולתו והוא חי מתנועע ניזון ויתנהג בזה הדרך חדשים ידועים והוא יזון יום יום ולא יוציא דבר מנקביו ואמר החכם הזה כי זה מן הדברים אשר נעלמו מעיני שכלו.
גם נוכל לומר כי אמרו דרך נשר בשמים ר"ל כי נפלא החכם הזה מהראות בכוכבי השמים נשירה ונפילה והוא מלשון רז"ל נשרו עליה מפני הנשר והוא דומה למה שאמר בתלמוד אמר שמואל נהירן לי שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא בר מכוכבא דשביט והפלאם מזה ביודעם כי צבאות השמים ונושאיהם בטלו מכל הפסד ומכל איכות ואיך ייראו כאלו הכוכבים יפלו ממקומם למראית העין.
ואשר חשבו בזה החכמים האחרונים הוא שהאש היסודי המתלהב אשר תחת גלגל הירח ירד למטה בעוד שיעלה האיד מלמטה והלהב ההוא ירד דרך האיד ההוא לדמיון מה שנראה אם נחזיק בידינו שתי נרות דולקות זו למעלה מזו ונכבת התחתונה ובעליית עשן התחתונה יפגיש בלהב הנר העליון וירד להב הנר העליון דרך האיד וידליק הנר התחתון.
ואמרו דרך נחש עלי צור הוא מלשון לא תנחשו ולא תעוננו וענין הנחש ידוע כגון אלו שאומרים הואיל ונפל פתי מפי או נפל מקלי מידי איני הולך למקום פלוני היום שאם אלך אין חפצי נעשין וכן האומר הואיל ועבר שועל מימיני איני יוצא מפתח ביתי היום שאם אצא יפגעני אדם רמאי וכן אלו ששומעים צפצוף העופות ואומרים יהיה כך ולא יהיה כך טוב לעשות דבר פלוני ורע לעשות דבר פלוני. וכן אלו שאומרים שחוט תרנגולת זו שקראה כמו התרנגול או שחוט תרנגול זה שקרא ערבית וכן המשים סימנים לעצמו אם יארע לי כך אעשה דבר פלוני ואם לא יארע לי לא אעשה כאליעזר עבד אברהם וכיוצא בדברים האלה. ואמר החכם הזה כי נפלא בעיניו ענין הניחוש למה יורה על דבר מהדברים ואיך יורה כי היות הדברים האלה מורים על הדברים אשר יאמרו הם רחוקים מן ההיקש הטבעי והם עניינים נעלמים ורחוקים לתת הסבה. ואמר עלי צור לפי שדרך המנחשים לעשות ענין הניחוש במערות צורים או חוץ מן היישוב. ויש שפירשו דרך נחש עלי צור שירמוז אל מה שזכרו כבר אנשים שהאדם בלכתו בדרך לפי תומו אם יזדמן שיהיה ראש נחש תחת הארץ מכוון תחת רגל האדם ימות הנחש ההוא ואפילו אם לא יגע אליו כח האדם הדורך עליו ולפיכך אמר זה החכם הנפלא מזה איך ימות הנחש בדרוך האדם על הצור והנחש יעמוד תחת הצור. ורבים יאמרו כי זה נרמז מאמרו הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב גם יש פירשו שנפלא איך יעלה על לב הנחש הקדמוני להשיא האשה ולגרום האדם שיאכל גם הוא מעץ הדעת טוב ורע ולמרוד על מצות הצור תמים פעלו.
ופירשו דרך אניה בלב ים שקרא החכם הזה נפש האדם הנתונה בגוף קשורה בעבותות התאוה וטבועה בים התאוות הגופניות אניה בלב ים וכנה אותה בשם אניה בעבור היות האניה כלי עשוי בחכמה להנצל ממעמקי מים וכן הנפש הוא כח אלהי מזומן להציל האדם מים הסכלות ובה יחתרו האנשים לצאת מים המבוכה אל יבשת המנוחה. ואפשר כי כוון להזכיר אניה לרמוז בו אני יה כלומר כח אלהי מן כחי וראשית אוני וכאלו נפלא החכם הנזכר הפלא ופלא איך יוכל הכח השכלי אשר בנפש האדם לצאת מים המבוכה עם היות שכל כחות הגוף מנגדים פעולתו.
ואמרו ודרך גבר בעלמה כיון בו החכם לומר כי נפלא על ידיעת התכליות והוא ידיעת תכלית כל דבר מה רמוז אליו וזה כי אעפ"י שקצת הדברים נודע תבנית יש דברים שלא התבאר תכליתם ותהיה מלת בעלמה שתי מלות נפרדות בענין ודבקות במבטא והם בעל מה והביאור במלת בעל שימוש ויהיה ביאור הענין כן שהוא נפלא ממנו ידיעת הדרך אשר ידרוך האדם בכל דבר ייענה על שאילת עלמה ידוע כי בכל דבר שיבוקש תכליתו ישאל עליו במלת על מה כלומר על מה היה דבר הפלוני בענין זה ועל מה נמצא דבר פלוני על זאת התכונה והכוונה בזה המאמר כי נפלא ממנו ומכל חכם ידיעת כל דבר שישאל עליו במלת על מה כלומר התכלית.
ולולי שדברי שלמה ע"ה לא נאמרו על דרך חזון ונבואה רק דרך חכמה היינו אומרים כי כוון החכם הזה בד' עניינים הנזכרים ענין ד' מלכיות. ודרך הנשר בשמים רמז אל הנשר הגדול ארך האבר גדול הנוצה היא מלכות בבל וכן המשיל יחזקאל הנביא ע"ה נבוכד נצר מלך בבל. ודרך נחש עלי צור רמז אל מלכות מדי ופרס אשר נודע מענינם שאלוהם הגדול היה הנחש הגדול אשר נהרג על יד דניאל כמו שנזכר בספר יוסף בן גוריון. ודרך אניה בלב ים רמז למלכות יון אשר עקר מלכותם היא קושטנטינופולי שהיא עיר מלכות שנבנתה על ידי קוסטנטינו קיסר שהוליך אניות בלב ים מלאים מעפר רומי ושם העפר ההוא בבקעה ועלה ובנה קונסטנטינופולי שהיא עיר מלכותם. ודרך גבר בעלמה רמז למלכות אדום שעיקר אמונתם הנה העלמה הרה ויולדת בן. והודיע כי נפלא ממנו איך גזרה החכמה העליונה שלוות ארבע מלכיות ושפלות ישראל.
והחכם הפילוסוף האלהי מ"ר יהודה אחי פירש הפרשה הנזכרת בעבור זה שאמרו שלשה המה נפלאו ממני וארבעה לא ידעתים הוא הודעת שלמה ע"ה היות ענינים שלשה נפלאים ונעלמים ממנו לסיבת חולשת מציאותם ולא לחולשת המשיג וחסרונו. וזאת ההעלמה נרמזת בפועל נפלאו הרומז היות התחלת תנועת ההרחקה וההעלמה מהם. וארבעה מכללם השלשה הנפלאים הם בלתי נודעי' אבל הרביעי הנוסף אינו נפלא ונעלם לחולשת מציאותו כי אם מוסכל ובלתי נודע לחולשת המשיג.
והרביעי המתואר הוא דרך הנשר בשמים המכוון בו תכונת המציאות האלהי ומהלך הישות הרוחני בשמי המשלי המציאות קודם יציאתם לפעולה הנקראים שמים לגודל מעלתם והפלגת מציאותם בהקש אל תכונת המצאם בפעולה הנקראים בארץ.
והאחד מן השלשה הנפלאים והנעלמים לחולשת מציאותם הוא דרך נחש עלי צור המכוון בו דרך נעדר התכלית ומהלכו שלא יצוייר בו לא ראש ולא סוף ולא אמצע על תכונת הנחת הנחש ומצבו פעמים. והנעדר התכלית המתואר אי אפשר לציירו על תכונת מציאות קיים ואופן עומד כי אם על תכונה חלוקה ורדיפת חלקים המתפשטות לאין תכלית.
והשני מהשלשה הנפלאים הוא דרך אניה בלב ים הנרמז בה מהלך המקרה האפשרי והעתיד המשיג בלב ים הזמן הנמנע לצייר הגבלת אל אחת מהקצוות.
והאחר הוא דרך גבר בעלמה ר"ל מהלך הצורה ותכונתה בחומר הראשון קודם יציאתה לפועל שאי אפשר לצייר הבדל בינה ובין החומר או בינה ובין כח החומר קודם היציאה. וזהו דרך אשה מנאפת ותכונתה האוכלת ומקבלת הצורה בכח ומחתה פיה לבלתי היות מצוייר הבדל ביניהם. ואומרת לא פעלתי און להיות טבע המציאות מחייב זה.
והטוב שבפירושים הנאמר על הפסוקים הנזכרים הוא זה שהחכם הזה רצה לומר שהשכל האנושי לא יגיע להשיג ענין הגשמים השמימיים וצבאותיהם כאשר ישיג החומר הראשון וצורותיו הנמצאות השפלות המורכבות מהם כי לרוחק מקומם נעלה ענינם מעינינו ולא ידענו מאודותם רק שהם מורכבים מנושא וצורה ושהם גשם חמישי. ולא ידענו מספר הגלגלים רק מפאת קצת כוכביהם. ויכול להיות שיהיו גלגלים רבים אין חקר לרבויים ויכול להיות שיהיו כפי המספר אשר מצאנו בספרי החכמים. מכל מקום ידיעת אמתתם נעלמת מאד וקשה להשיג. והארבע ענינים שנפלאו מזה החכם ואמ' שלא השיג לדעת אותם על אמתתם הם כלל הגשם החמישי. ויהיה פירוש דרך הנשר בשמים ענין הגלגל העליון המחדש התנועה היומית והמניע כל הגלגלים אשר בתוכו בתנועתו והוא גלגל התשיעי הנקרא בלשוננו גלגל ערבות והוא הרקיע כעין הקרח הנורא הנטוי על ראש החיות מלמעלה אשר איננו מכוכב. וקצת מן הפילוסופים הראשונים יאמינו שאין לו מציאות כי ענין מציאות כל גלגל וגלגל הוא לכוכבו או לכוכבים שבו וזה הגלגל הואיל ואיננו מכוכב יאמינו שאין לו מציאות. גם החכמים שחשבו שיהיה לו מציאות לא יכלו להשיג שיעור עובי גרמו כאשר לא יכלו לדעת שיעור עובי שאר הגלגלים אשר תחתיו. ולכן אמר החכם ע"ה כי נפלא מעיני ידיעתו ענין זה הגלגל התשיעי שקרא נשר לסבות ידועות והם כי הנשר יגביה לעוף על כל שאר העופות ותנועת עופפותו היא הממהרת שבתנועות שאר העופות. וכן גלגל התשיעי אשר אנחנו בביאורו הוא הגלגל העליון שבכל הגלגלים ותנועתו היא התנועה הממהרת שתמצא בכל הגלגלים. ולכן ראוי שימשיל בו אל הנשר העף על פני רקיע השמים.
ואמרו דרך נחש עלי צור המשיל הגלגל השמיני והוא גלגל המזלות אשר בו ארבעים ושמונה צורות הגלגל וכל כוכבי שבת אל הנחש לענין נאות. וזה כי הנחש הוא מנומר בעל דמויות וחברבורות שונות נקוד וטלוא ואיננו מדמות אחד. וכן הגלגל השמיני איננו זך וטהור כעצם השמים כי בקצת חלקיו כוכבים רבים ובקצת כוכבים מעטים וחלקים מזה הגלגל בלא כוכבים כלל. ויש בו גם כן חלקים אינם ספיריים וטהורים כעצם הגלגל התשיעי רק יש שם כעין כתמים ומקומות כתמים ומקומות לבנים כמו הבקעה החלבית והוא השביל הנראה בזה הגלגל. ואל זה הדמיון המשילו לנחש שהוא מנומר ובעל נקודות וחברבורות. גם כשנדמה בשכלנו הקו השוה שהוא חולק העולם באמצע ועובר מחצי מזרח לחצי מערב ונראה אפודת המזלות החותכות זה הקו השוה לחצי נראה צורת שני תנינים מתחדשים מכריתות שני העיגולים ויהיה אזור המזלות חציו נוטה לצפון וחציו לדרום לדמיון נחש מעוקל. ואמר החכם הזה כי נפלא בעיני ידיעתו מדוע ייראו בגלגל מראות שונות אחרי היותו גוף פשוט ומי הוא המחייב היות חלק מחלקיו במראה אחד וחלק אחד במראה מתחלף וכיוצא בו.
ובאמרו דרך אנייה בלב ים קרא חמשה כוכבי הנבוכה בשם אנייה בעבור היות להם תנועות רבות מתחלפות לדמיון האנייה שאין לה מהלך קבוע רק היא הולכת אחת הנה ואחת הנה. וכן אלה הכוכבים נקראו כוכבי המבוכה לרוב התחלפות תנועותיהם על דרך נבוכים הם בארץ. והדבר שנעלם ממנו מאלה הגלגלים הוא מפני שהקדמונים היו חושבים שיהיו בהם גלגלי הקפה נתונים בעבי הגלגלים ההם וגוף גלגל ההקפה יהיה חציו למעלה מן הגלגל הסובל אותו וחציו למטה מן הגלגל. גם היו חושבים שיהיו הגלגלי' הנזכרים יוצאי המרכז ר"ל שיהיה המרכז מרכז הארץ. ושני הענינים האלה יחייבו שני ענינים יוצאים מכל היקש טבעי כי בהנחת גלגלי ההקפה יתחייב מציאות הריקות אשר התאמת סותרו ובהנחת גלגל יוצא למרכז יתחייב מציאות תנועה סביב דבר לא קיים אך סביב נקודה מדומה באויר או ביסוד האש או בעובי קצת הגלגל או בין גלגל לגלגל אשר כל זה מכח הנמנע.
ובאמרו דרך גבר בעלמה המשיל גלגל השמש וגלגל הירח לגבר ועלמה קרא השמש למעלתו ויפעתו ותפארתו ושהוא חונן אור לכל צבא השמים אשר למעלה ממנו ואשר תחתיו גבר למעלת האיש על האשה. וקרא הירח עלמה בעבור היותה מקבלת האור מהשמש ומתחברת עם השמש פעם בחדש לדמיון התחברות הזכר עם חשוקתו. ואע"פ שכל שאר כוכבי לכת יתחברו עם השמש בזמנים ידועים ויקבלו אור ממנו כמו הלבנה אין התחברותם תמידי וניכר לעיני הכל כמו התחברות הלבנה עם השמש. ודבר שנעלם מעיני החכם הזה מענין השמש והירח הוא המציא הקדמונים להם גם כן גלגלי היקף וגלגל יוצא המרכז. והזכירם בפני עצמם כמו שהזכירם דוד ע"ה באמרו הללוהו כל צבאיו הללוהו שמש וירח הללוהו כל כוכבי אור.