בטח אל ה' בכל לבך ואל בינתך אל תשען. יאמר בפסוק הזה כי הראוי לאדם השלם הוא שלא יבטח להנצל ממקרי העולם בחכמתו ובגבורתו. וגם שלא יתלה בטחונו בנדיבים ובבן אדם שאין לו תשועה תצא רוחו ישוב לאדמתו כי איך ראוי שישים בטחונו במי שלא יוכל להושיע עצמו. אמנם הראוי לאדם הוא שיבטח באלהים ית' שמו אשר בו תחזק התקווה שהוא המושיע האמיתי הקיים הנצחי והבוטח בו הוא ישוגב. ואמרו בכל לבך בא לומר שישליך כל יהבו עליו ית' שהוא יבחר לו הטוב כי האדם לפחיתות שכלו על הרוב ישאל מעם האלהים מה שיזיקהו. והראוי לאדם השלם שיתחנן אל אלהיו ויבטח בו שהוא ית' יבחר לו הטוב לגופו ולנפשו על הדרך שאמר דוד המלך ע"ה אם לא שיויתי ודוממתי נפשי כגמול עלי אמו כגמול עלי נפשי כלומ' אני שויתי נפשי בוטחת באלהי ית' שיבחר לי הטוב לדמיון הגמול הנמשך אחרי הנהגת אמו שאמו לטוב שכלה וידיעתה ההנהגה הטובה לגדול הגמול היא לא תעשה אל הגמול מה שישאל ממנה כי הילד לקטנותו ולפחיתות שכלו לא ידע הדבר הטוב להנהגתו. ולפעמים יבקש לפחיתות שכלו מה שיהיה רעתו ומיתתו. ולפיכך האם שהיא היודעת הטוב אל הילד בוחרת לו הטוב בכל עניינו ולפעמים היא עושה אל הילד מה שהילד יכאב ויצעק לשעתו במעשה ההוא והמעשה ההוא הצלתו מהיזק גדול ועל זה הדרך היה אומ' דוד אני תליתי בטחוני באלהי ולא אשאל ממנו ית' שיעשה לי כך וכך רק הוא ית' שהוא יודע הטוב לי הוא יבחר לי הטוב על הדרך שבוחרת הטוב האם אל הילד. והיה אחד מן החסידים אומ' בסוף תפלתו ואתה יודע תקנותי ואופני הנהגתי ולא הודעתיך לצרכי להעיר אותך עליהם אלא שארגיש בגודל חסרוני ובטחוני אליך ואם אשאל ממך בסכלותי מה שאין לי ואבקש ממך מה שאין בו תקנתי בחירתך העליונה טובה מבחירתי וכבר הנחתי כל ענייני אל גזירתך הקיימת ואל הנהגתך העליונה זה מה שרצה באמרו בטח אל ה' בכל לבך ואל בינתך אל תשען. כלומ' תשים כל בטחונך באלהים ית' שהוא יבחר לך הטוב בזה ובבא ולא תחשוב שאתה בבינתך תוכל להגיע אל הטוב שבעניניך אם לא יעזרך האלהים על זה. ומהות הבטחון הוא מנוחת הנפש הבוטח ושיהיה לבו סמוך על מי שבטח עליו שיעשה לו הטוב והנכון לו בענין אשר בטח עליו כפי יכלתו ודעתו במה שמספק טובתו אבל העיקר אשר בעבורו יהיה הבטחון מהבוטח ואם יפקד לא ימצא הבטחון הוא שיהיה לבו בטוח במי שבטח בו שיקיים מה שאו' ויעשה מה שערב ושיחשוב עליו הטוב במה שלא התנה לו ולא ערב עשותו שיעשהו דרך נדבה וחסד. ויש לדעת כי הסבות אשר בהם יתכן הבטחון מהבוטח הם שבע. אחת מהם הרחמים והחמלה. כי האדם כשיודע בחברו שהוא מרחם עליו יבטח בו ותנוח נפשו עליו. והשני שיהיה יודע עם אהבתו שאיננו מתעלם ממנו אך יודע בו שהוא משתדל לעשות חפצו כי אם לא יתברר לו ממנו זה לא יהיה בטחונו עליו שלם. והשלישי שיהיה חזק לא ינוצח באשר הוא חפץ ולא ימנעהו מונע מעשות בקשת הבוטח כי אם יהיה חלש לא ישלם הבטחון עליו. והרביעי שיהיה יודע באופני תועלת הבוטח ולא יעלם ממנו מה שהוא טוב לו בנסתר ובנראה כי אם לא ידע כל זה לא תנוח נפשו הבוטח עליו. והחמישי שיהיה מתייחד בהנהגת הבוטח עליו מתחלת הוייתו וגדילתו וינקותו ונערותו ובחרותו וישישותו וזקנותו עד תכלית עניינו וכשיתברר כל זה ממנו לבוטח יתחייב שתנוח נפשו עליו וישען עליו בעבור מה שקדם לו עליו מן הטובות העודפות והמתמידות. והשישי שיהיה ענין הבוטח מסור בידו לא יוכל אדם להזיקו או להועילו לזולתו כעבד האסור אשר הוא בבית הבור ברשות אדוניו וכשיהיה הבוטח ברשות מי שבטח עליו על הענין הזה יהיה ראוי יותר לבטוח עליו. והשביעית שיהיה מי שבטח עליו בתכלית הנדיבות והחסד למי שהוא ראוי לו ולמי שאינו ראוי לו ותהיה נדיבתו מותמדת וחסדו נמשך לא יכרת ולא יפסק ומי שנקבצו בו כל המדות האלו נשלמו תנאי הבטחון בו והתחייב היודע זה ממנו לבטוח בו ושתנוח נפשו עליו בגלויו ובנסתרו ולבו ואבריו ולהמסר אליו ולרצות גזירותיו ולדון אותו לטוב בכל דיניו ומפעליו. וכאשר נחקור על אלו השבעה תנאים לא נמצאם כלל בברואים ונמצאם כולם בבורא ית' שהוא מרחם על בריותיו ואיננו מתעלם. ושהוא ית' חכם ולא ינוצח והוא מתייחד בהנהגת האדם מתחלת עניינו והתחלת גדילתו ותועלת האדם והיזקו אינם ברשות אדם כי אם ביד הבורא ית' לבדו ונדיבותו ית' כוללת וחסדו סובב והכתובים מעידים והשכל גוזר בהקבץ אלה השבעה ענינים בבורא ית' מבלתי הנבראים. ולכן מן הראוי לאדם בעת שתחזק הכרתו באמתת חסד האל ית' שיבטח בו וימסר אליו ויניח הנהגתו עליו ולא יחשדהו בדינו ולא יתקצף על בחירתו לו ואל זה ואל כיוצא בו כוון החכם באמרו בטח אל יי' בכל לבך ואל בינתך אל תשען ר"ל שידיעת הבורא ית' והוא הבטחון בו בכל לב תהיה כשלא תשען אל בינתך כי אתה צריך בה לקבלת חכם ולא שתוכל לידע הדבר מעצמך כמו בחכמה הלימודית שאמ' עליה אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת יי'.