1
בני אל ילוזו מעיניך נצור תושיה ומזמה. אחרי שהזכיר שבח החכמות השלש ומעלתן ואמר כי בהם נוסד העולם השפל ובהם יודע מה שיתחדש במציאות. אומר בני אחרי שמעלת החכמות הנזכרות היא כל כך נשאה ונפלאת אין ראוי לך שיסורו מנגד עיניך כלל כלומ' אין ראוי שתשים עיונך בדבר זולתם אחרי שהם מביאות אל זה השלימות הגדול.
2
ונצור תושיה והיא החכמה האלהית שהיא יש ואין דבר זולתה ראוי שיקרא בשם יש כי היא המציאות הנכבד והחזק. ומזמה והוא שם אל החכמות המשרתות לה.