אמר כי החרדה היתירה שתהיה לאדם מכל דבר שיתחדש וגם שיפחד מכל דבר שיעשהו פן לא ילך עניינו אל השלימות תביא מוקש על בעלה וזה שרבוי החרדה ימית לבו בקרבו ולא יעזר וגם אם יבוא האדם לחוש על כל המקרים שיוכלו להתחדש על כל דבר מן הדברים לא יבוא האדם לעשות דבר מהדברים לעולם כי אין דבר שלא יפול עליו ספק ולפיכך יהיה התרשלותו רב ותהיה החרדה הזאת מוקש לנפשו.
גם הזכירו החכמים האלהיים שהחרדה שתהיה לאדם פן יקרהו חולי ידוע אף על פי שלא יהיה מוכן אל אותו החולי ומזג גופו עומד בשווי המחשבה והחרדה שתהיה לו מן החולי ההוא פועלת בגופו ויביא עליו החולי ההוא דומה למה שאמרו רז"ל מחשבה מועלת ולפי שהחרדה היתירה שתהיה לאיש תהיה לו למוקש צריך לאדם שיבטח בה' ית' בכל מעשה יעשהו והוא יסבב הצלתו. והוא אומרו ובוטח בה' ישוגב ומאמר פילוסופי דומה לענין הפסוק הזה המגור לא ידחה מה שנגזר.