אמר כי ברבות הרשעים והוא שיהיו מהם רבים בעיר אחת או שתרבה גדולת הרשעים ירבו הפשעים כי הם לא יחשבו ולא יפעלו כי אם רע. וצדיקים במפלתם יראו כלומר כי האנשים הצדיקים הם יראו במפלת הרשעים הנזכרים ור"ל כי בין אם יהיו הרשעים רבים או שתרבה גדולתם סופם שיפלו והצדיקים יהיו קיימים ויראו במפלתם. ואפשר כי הכנוי במלת במפלתם שב אל הצדיקים ור"ל כי ברבות הרשעים אז הצדיקים יראו מפלת עצמם כי הרשעים הם מתחכמים להרע לצדיקים.
ואחר שאמר כי ברבות הרשעים ירבה פשע אמר ייסר בנך כי יש תקוה שלא יהיה מכת הרשעים ומוסף על זה שיניחך ויתן מעדנים לנפשך ולכן הוא טוב לייסרו בדברי תורה ומוסר כי באין חזון יפרע עם ושומר תורה אשרהו.
וזה שאמרתי לך לייסר הבן בדברי תורה ומוסר לא תחשוב שיספיק כן לעבד כשיהיה משולח לייסרו בדברים כי בדברים לא יוסר עבד כי יבין ואין מענה וצריך לייסרו בשבט מוסר ובעבור שהזכיר שראוי לייסר הבן בדברים והעבד בשבט מוסר אמר אם יעלה בלבך להוכיח שאר האנשים ותראה איש שיהיה אץ בדבריו הזהר מהוכיחו כי אין בו תקוה שיקבל תוכחותיך כי יותר תקוה יש להשיב הכסיל מכסילותו מלהשיב ממדתו המגונה מי שהוא אץ בדברים.
ואחר שהזכיר כי בדברים לא יוסר עבד כי צריך להוכיחו בשבט מוסר אמר כי האיש שיפנק מנוער עבדו ולא ייסרנו בשבט מוסר באחריתו יהיה העבד אדון לו ומדרך העבד שהוא איש אף ויגרה מדון ובעל חימה ורב פשע לרוב גאותו ומדרך העולם שגאות אדם תשפילנו והאיש שהוא בהפך זה הוא שפל רוח יתמוך כבוד שהוא הפך השפלות.
ומדרך העבד שהוא גנב וכשיבוש אז יפחד לגנוב הוא בעצמו הוא חולק עם הגנב ושונא נפשו כי אלה ישמע ולא יגיד כלומר יודע אלות התורה החלות על הגנב ולא ימנע מחלוק עם הגנב בעבור זה וזה יורה כי הוא ירא וחרד מעונש הרשעים והמושלים יותר ממה שהוא חרד מן האלהים שהזהירו מן הגניבה והגזל.
ולכן אמר חרדת אדם יתן מוקש כלומר החרדה שתהיה לחולק עם גנב מן האדם ולא מה' ית' יביא מוקש על עצמו ואשריו אם לא יהיה חולק עם גנב כדי להעשיר והיה תולה בטחונו בה' כי הבוטח בה' אשריו. ובעבור שהזכיר חרדת אדם סמך אליו רבים מבקשים פני מושל כלומ' רבים הם שבעת חרדתם הם מבקשים פני המושל להעביר על עונם בשוחד שיתנו לו. אמנם מה' הוא משפט האנשים. אמנם האנשים לא יבינו זה רק הצדיקים שמעשה הרשעים ואנשי עול הם תועבה בעיניהם וכמו שתועבת הצדיקים איש עול כן תועבת הרשע הוא ישר דרך.