אמר כי מי שיתן מהונו לרש הוא לא יבוא לידי חסרון בסבת המתנה ההיא כי בגלל הדבר ההוא יברכהו ה' ית'. אמנם מי שהוא מעלים עיניו מן הרשים ולא יחון אותם מברכותיו יהיה רב מארות כי ה' ית' ישלח בו את המארה והמגערת.
ואפשר שכוון לומר כי האיש שהוא נותן לרש והוא החלק השכלי מכחות נפשו אשר כל כחות הגוף שנאוהו לחם חוקו והוא השכלת המושכלות אשר הוא התכלית אשר כוון ממנו הוא לא יחסר דבר. כלו' מה שמחסר מתאות גופו בקנותו החכמה והמוסר ולכתו על פיהם הוא לא יחסר דבר כי מה שיחסר איננו דבר עצמי לו ולפיכך המחסר דבר שאיננו עצמי לו כאלו לא יחסר דבר. ומעלים עיניו והוא המעלים עיניו מן החלק השכלי ויעבידנו אל המלך זקן וכסיל הוא רב מארות כלו' בעל חסרונות רבות כי המעלים עיניו מן החלק השכלי ומונע ממנו המושכלות הוא מונע ממנו הדברים שהם עצמיים לו. או יהי' רב מארות שה' ית' ישלח בו את המארה ואת המגערת.
ואחר שהזכיר מדות הרשעים ואמר שהרשע הוא רחב נפש יגרה מדון והוא בוטח בלבו ומסיר בטחונו מה' ית' והוא מעלים עיניו מן הרשים אמר עצתי היא שבקום הרשע יסתר האדם ועל כן בקום הרשעים מסתתרים בני אדם ובאבדם ירבו צדיקים כי הרשע הוא איש תוכחות כלומר שתצטרך להוכיחו תמיד ולא יווסר באחת ובשתים והוא מקשה עורף ועל כן פתע ישבר ואין מרפא.
אמנם ברבות מעלת הצדיקים ישמח עם כמו שבמשול רשע יאנח עם בעבור שלא יתנהג בחכמה ובדעת ובכשרון כי כמו שהאיש בהיות אוהב החכמה ישמח אביו כן המושל הרשע הנזכר להיותו רועה זונות יאבד הון והמלך הוא צריך שבמשפט יעמיד ארץ ובהיותו מושל רשע יהיה איש תרומות כלומר לוקח ממון אחרים ולכן יהרסנה.