אמר כי האיש שהוא איש אמונות שיאמין באלהיו שימציא טרפו ולא יהיה אץ להעשיר הוא יהיה רב ברכות והענין שה' ית' אשר תלה עליו בטחונו יצוה את הברכה באסמיו. אמנם מי שהוא אץ להעשיר ולא יבטח אל ה' בכל לבו לא ינקה כלומ' לא יהיה נקי שלא יענש.
או יאמר מי שהוא איש אמונות ורב ברכות והוא אץ להעשיר כלומר משתדל בכל עוז להעשיר לא יצא נקי מנכסיו מפני שהתחברו בו האמונה והעושר והזריזות.
או יאמר אפי' אם יהיה האיש איש אמונות ורב ברכות ויהיה אץ להעשיר. לא ינקה שלא יענש כי אחרי שהוא רב ברכות הוא דבר מגונה לו שיהיה אץ להעשיר.
ואחר שהזכיר כי אץ להעשיר לא ינקה סמך אליו הכר פנים לא טוב והוא אזהרה לדיין שלא יהיה גם כן אץ להעשיר ולהכיר פנים במשפט בעבור שוחד שיקבל מבעלי הריב. והוא שאמר ועל פת לחם יפשע גבר כלומר על דבר קטון שיקבל יטה הריב.או אמ' ואיננו דבר ראוי שעל פת לחם יפשע גבר להטות הדין כי זה הוא דרך איש רע עין שהוא נבהל להון ולא ידע כי חסר יבואנו לבסוף. ולכן אני שלמה הוכחתי בימי האנשים ומי שיבא אחרי מן המוכיחים חן ימצא יותר מאותם שיחליקו להם לשונם ולא יוכיחום מן העושק הנזכר. ובעבור שהזכיר דברי הגניבה והעושק סמך אליו גוזל אביו ואמו ואומר אין פשע כלומ' תמצא אנשים שגוזלים לאביהם ולאמותם ויחשבו שאין פשע בזה ועל דרך האמת חבר הוא לאיש משחית כי עושק וגזל יבא מתכונת נפש רחבה שלא יסתפק במעט ויכוין אל המותרות ומתוך כך יגזול ומתוך שיגזול יעורר על עצמו מדנים ולכן סמך אל זה רחב נפש יגרה מדון. אמנם מי שלא יעשוק ויגזול ובוטח בה' שיטריפנו לחם חקו הוא ית' יעמידנו דשן ורענן. אמנם מי שהוא בוטח בלבו להעשיר באיזה ענין שיוכל הוא כסיל. והולך בחכמה הוא ימלט ולא די שלא יגזול אחרים אלא שהוא נותן לרש ביודעו כי לא יחסר ממונו בעבור שיתנדב ממנו לזולתו כי המעלים עיניו מהתנדב הוא רב מארות וכל שכן כשיגזול אחרים.