אמר כי האיש שהוא משתדל בעבודת אדמתו ולא יתרשל בה והוא הדין שישתדל על כל דבר שצריך בו שידול הוא ישבע לחם כלומר הוא יגיע לכוונתו במה שיעשהו אחר שיעשהו בזריזות. אמנם האיש שלא ישתדל בעבודת אדמתו רק בעת הראוי לו שיעבוד אדמתו הוא רודף אחר האנשים הריקים להדמות במעשיהם או שהוא רודף אחר דברים רקים ושיחות בטלות הוא לא ישבע לחם רק ישבע מן הריש והוא העוני. ואמר ישבע ריש על דרך הרחבת הלשון כי הריש הוא העדר ההון ולא ישבע האדם ממנו.
ואפשר שכוון באמרו עובד אדמתו ישבע לחם לומר כי האדם המשתדל בעבודת האדמה שהיא מיוחדת לו לא שיעבוד אדמת זולתו וישימוהו נוטר כרמי זולתו ולא יטור כרמו. הוא ישבע לחם אבירים והוא משל יגיד כי המשתדל בהשלמת נפשו המשכלת אשר היא לו לבדו ואין לזרים אתו הוא ישבע לחם אבירים לחם שמלאכי השרת אוכלים אותו והוא משל אל ההשגה השכלית ואל התענוג הרוחני. אמנם האיש שיניח השלמת נפשו המשכלת והוא מרדף ריקים כלומר שהוא ימשך אחר התאוות הגופניות הוא חסר לב. ר"ל חסר שכל ולא ישבע לחם רק ירעב אל ההשגה והוא עונש הנפש המקצרת.
או יאמר מי שהוא עובד אדמתו ויש לו מן התבואה לשובע עד שהוא תמיד ישבע לחם ולא יעניק מברכותיו לעולם לדלים ולריקים מכל טוב רק ירדפם ויגרשם הוא ישבע ריש כלומר יענישהו ה' ית' בעבור אכזריותו שישבע מן העוני ויצטרך לזולתו.