1
מכתש הוא שם מן כתש והוא הכלי שכותשים בו הבר וזולתו. הריפות הוא החטה הנחבטת והנכתשת ונקראת כן מפני שהיא נכתשת ונשברת. מן עמודי שמים ירופפו. בעלי שרשו עלה והוא יד המכתש ובלשון רז"ל הוא בוכנא ונקרא עלי בעבור שמכין אותו מעל. ואומר אם תכתוש את האיש שהוא אויל בתוך המכתש בתוך החטים הנכתשות עם העלי והענין שתרבה לייסרו ולהוכיחו לא תסור מעליו אולתו.
2
ולא בא זה הפסוק לומר שיש להתייאש מן התוכחות כי לא יועילו המוסר והתוכחת רק אמר כי לפעמים ימצא איש הגיע מסכלותו שאם תוסיף לייסרו ולהוכיחו לא תסור מעליו אולתו. ואפשר שקרא אויל המלך זקן וכסיל ואמר כי הוא בטבעו שיתאוה הרע לעולם וכל אשר תשתדל להסיר מעליו אולתו לא תוכל שטבע המציאות כן יחייב.