1
אמר אל תתהלל אתה על טוב עשית או על מעלה קנית אותה רק הנח שיהללוך הזרים ולא יהלל אותך פיך. וכן טוב שיהללך איש נכרי במה שיראה בך מן החכמה ולא יהללוך שפתיך. או יאמר אתה האיש המתהלל בפיך מה לך להתהלל בדבריך וסוף שיהללוך אחרים ואין צורך שתתהלל אתה בדבריך. וכן נכרי. ואל שפתיך ר"ל ידעתי כי יהללוך הנכרים ומה לך שיהללוך שפתיך. או יאמר יהללך זר כלומר עשה מעשים וקנה מעלות שבעבורם יהללוך האנשים לא שתהיה מכת האנשים שלא יהללום אחרים בעבור כי אינם ראויים אל המהלל ומתוך כך יהללו הם עצמם כי אין מי שיהללם. וכן עשה שיהללוך הנכרים לא שישתקו ממהללך הנכרים ויהללוך שפתיך.