מלת יחד סובלת שני פירושים אם שיהיה עניינו מענין הילכו שנים יחדו. ואם שיהיה שרשו חדה ובא על משקל ותחז בציון עינינו. שמאל בעשותו ולא אחז. מן חזה. ויחד הראשון הוא בקמץ לפי שהוא באתנח ולא אמרנו שהוא מן חדד כאשר חשבו רבים מלשון וחדו מזאבי ערב. תחתיו חדודי חרש. לפי שאם יהיה יחד מן חדד היה אומר ברזל בברזל יחוד על משקל יסוב. תחוג לי בשנה. את אשר תחון יוחן. אף יחום ויאמר האח. אמנם אם היות שרשו חדה לפי אחד הפירושים הוא כענין חדדם ותהיה הה"א מומרת מאחד הכפלים כאשר היתה ה"א שגה תמורת גימ"ל שגג וכן הוא הנלקח ממנו מה נחנת תמורת נו"ן חנן. ויהיה ענין הפסוק כן כמו שהברזל בעת שתחככהו על ברזל אחר יחדד וישנן כל אחד מהם פני רעהו ויזמנם אל החתיכה ואל המכוון מהם כן הענין באנשים שהאחד מהם יבין ויחכם בסבת רעהו כי יותר יבין האדם בהיות לו חבר יתעסק עמו על קניית החכמה משיעמוד האדם לבדו וישקוד עליה. ולפי' צוו רז"ל עשה לך רב וקנה לך חבר.
וכן יהי' הפירוש גם כן אם נפרש יחד מענין יחדו כלומ' כשיתחבר הברזל עם הברזל ויחככם יחדיו זה בזה יהיה בזה הענין תקונם ואם לא נזכר. וכן יהיה הענין בהתחבר איש עם רעהו ויעמדו יחדיו.
או יהיה אמרו ברזל בברזל יחד כענין אף צבת בצבת עשויה כלומר לא תוכל לעשות מן הברזל פעולה מתוקנת אלא עם כלים מברזל. ולדמיון זה לא ישכיל האדם רק זה מזה והכל ענין אחד.